בשמלה לבנה.

אז מה היה לי השנה? את רובה ביליתי בצבא, ובלי לשים לב בכלל היא עברה.

אני חושבת שהספקתי לחוות כל כך הרבה, לשנות את דעותיי לגבי דרך החיים שלי ולגבש [לבנתיים] את דרך החיים החדשה שלי.

מי יתן והיא תצליח.

לא האמנתי שאני אהיה במקום שבו אני היום, אם אפשר לסכם את השנה הזאת בכמה מילים מעטות היתי אומרת שהיא שינתה אותי, עצבה אותי, ושאיכשהו אני זרמתי איתה, עם השינויים.

הכרתי כל כך הרבה אנשים בתקופת זמן כל כך קצרה, התנסתי עם דברים שלא חשבתי שאני אהיה מסוגלת להתמודד איתם [אפילו החוש כיוון שלי התחדד:)], נאלצתי להיפרד מאנשים והנה אני עדיין כאן, מחכה ללמוד עוד ועוד, אני רק רוצה לספוג עוד ועוד חוויות לפני שאני אגיע לגיל שבו צריך להתמסד.

כמו ששטפתי לחברתי את המוח ואמרתי לה " החיים הם אוסף של חוויות שצוברים, של רגעים קטנים שכאלה שהופכים את החיים לרגע אחד גדול, ואם נהפוך את הרגעים הקטנים לטובים- ונחשיב גם אותם, כל החיים יראו אחרת, יותר טובים". פילוסופי משהו ועם זאת נכון להפליא [תשתמשו בזה , תאמינו לי זה עובד].

ולא אכפת לי כל כך שלא היתה לי אהבה בשנה הזאת, כי למדתי מהטעויות, ואני עדיין לומדת [ומה אם לא הייתי טועה?] אז שוב ראיה חיוביות. [כן כן כן].

יש לי הרגשה שאיפשהו הבחורצ'יק מחכה לי מעבר לפינה. מי יודע.

לבנתיים אני נהנת מהחופשיות והרווקות שלי ומשאירה לי אופציות פתוחות, כי אין כמו אפשרויות בחירה.  [או יה].

טוב שתיהיה לכולנו שנה מצוינת ומדהימה להפליא, עם הרבה רגעים קטנים וחויות מתוקות!

ריינבו!