לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד סיפור אחד ודי..


אין מה להוסיף, פשוט תקראו ותהנו..=)

כינוי:  ***הסופרת הקטנה***

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2007

מחוננת-פרק 2


היי..=)

בגלל שראיתי שאהבתם את הפרק הראשון, אני מפרסמת את השני..=)

אזז..תהנוו..

 

 

מחוננת-פרק 2

 

מאחורי ראיתי את מי אם לא-חבורת הפרחות..

"נו נו נו, את מי יש לנו כאן??? הצוציקית של השכבה!", אמרה אחת הפרחות.

"למה היא פה בכלל?? היא הייתה צריכה להשאר בגנון!", אמרה הפרחה השנייה, ושלושתן צחקו צחוק קולני פרחי.

הסתכלתי עליהן במבט של 'מה אתן רוצות לעזאזאל?!'

"תזכירי לי מה הגובה שלך, צוציקית?", אמרה אחת הפרחות.

"היא בטח 1.30!", אמרה השנייה.

"אני מהמרת על 1.20!!", אמרה השלישית ושוב הן צחקו צחוק מפגר.

"טוב אולי במקום לרדת עליי לכו תעשו שיעורים במתמטיקה????!..לא שאתן מבינות משהו..", אמרתי להן בלי פחד.

"אהה..ואת מבינה??..", אמרה אחת מהן בהתנשאות.

"ברור!", אמרתי בביטחון.

"כן..בטח..", גיחכה אחת מהן, "כאילו שאת יודעת אלגברה!"

"אני יודעת יותר מזה!", אמרתי.

"האא...שמענו אותך..", אמרה אחת מהן.

"תאמיני לנו-אנחנו יודעות מתמטיקה הרבה יותר טוב ממך-צוציקית!", אחת מהן אמרה.

"טוב, אם את קוראת ל-2+3 מתמטיקה....", גיכחתי והלכתי.

"לאן את חושבת שאת הולכת חצופה קטנה??!?!", צעקה לי אחת מהן.

"כן, לאן את חושבת שאת הולכת??!", צעקה השנייה.

"משאירה אתכן לבד, כדי שתלמדו קצת חשבון!!", צעקתי והלכתי.

'אני עוד אוכיח לכולם שאני חכמה, ולא סתם צוציקית!', חשבתי לעצמי והלכתי זקופה.

צלצול. נכנסתי לכיתה.

מורה בשם צילה נכנסה לכיתה. מסתבר שהיא מורה לתנ"ך.

כרגיל-היא דיברה על הציון שכלולים בתוכו-הערכת מורה, הכנת שיעורי בית והשתתפות בשיעור..

היא אמרה לפתוח מחברות ולרשום את מה שהיא כותבת על הלוח..

הוצאתי את מחברת המיקי מאוס שלי והתחלתי לרשום בחוסר עניין..

פתאום נפל פתק על השולחן שלי..

פתחתי אותו בזהירות, כדי שהגברת צילה משקפיים (כינוי שהמצאתי לה) לא תראה, והיה כתוב בו:

"מסתכל עלייך כל היום, ממני __________".

התרגשתי. מי זה כבר יכול להיות??

הסתכלתי מסביבי, לראות מי מסתכל עלי כל היום, אבל כולם היו "עסוקים" בכתיבה.

"כן, שירי, יש משהו שאת רוצה לספר לנו?", אמרה הגברת משקפיים.

"לא, המורה", אמרתי וחזרתי להעתיק.

הסתקרנתי לדעת מי זה..אולי מי ששלח לי את הפתק יחכה לי בסוף היום?..

הגיע הצלצול המבשר את סוף היום, אבל אף אחד לא נשאר בכיתה, כולם יצאו.

גם אני יצאתי והלכתי לכיוון האוטו של אבא.

"אז איך היה היום, חמודה?", שאל אבא.

"אהה..היה..אחלה!", אמרתי.

אך עמוק בפנים עוד הייתי מסוקרנת לדעת שלח לי את הפתק המסתורי הזה...מי זה יכול להיות??..

 

אהבתם? לא אהבתם? במתח? תגיבווווווו!!

 

ממני, ***הסופרת הקטנה***

 

נכתב על ידי ***הסופרת הקטנה*** , 28/9/2007 12:16  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל***הסופרת הקטנה*** אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ***הסופרת הקטנה*** ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)