ואז...
הפלאפון של שירלי צלצל.
"הלו?"
"שירלי זאת אמא אני עם ליטל בטיילת בוחרות לבת דודה שלך מתנה...אנחנו מתלבט.."
"אמא לא עכשיו" שירלי אמרה לאמה ונתקה את הטלפון
"אז...איפה היינו?" שאל נדב את שירלי ושם את ידר על צווארה
"הממ..לא זוכרת. אולי תזכיר לי אתה?"
"בכייף" ענה נדבר בחיוך התקרב וכשהיה כלכך קרוב שירלי פתאום זזה.
"נדב, זה מהר מידי. ז"א...בישבילי. אנחנו בקושי מכירים יומיים ואני לא רגילה לזה"
"שלושה ימיים" נדב תיקן את שירלי
"יומיים שלושה...מה זה משנה. אבל אתה לא חושב שאתה מתקדם מהר מידי?"
"אני יגיד לך מה אני חושב...אני חושבת שאת מגזימה, אין כזה חוק מהר מידי לאט מידי.
זה לא שצריך לחכות חודש לרגע הנכון."
"נכון אתה צודק אבל..."
"אבל את...את! את כל כך מושכת אותי שירלי"
"כן אבל..."
"בלי אבל" נדב השתיק את שירלי הסתכל עלייה חייך ועשה את מה שחלם לעשות כל הערב-
להתנשק איתה.
- - -
שירלי נכנסה לביתה רצה במהירות לחדרה וקפצה בלי סוף על המיטה
ליטל: "מה נסגר עם הילדה הזאת"
אמא: "לא יודעת...ליטל לכי תסגרי את הדלת...ה'ילדה הזאת' חושבת שהיא חייה באוטובוס"
ליטל: "טוב אמא.."
שירלי התקשרה לבר כאשר נרגעה קצת
"תכיני תיק ובגדים למחר לבית הספר כי היום את ישנה אצלי !"
"חח מה עובר עלייך...טוב חצי שעה אני אצלך"
"טוב ברבי ביי"
"ביי בובה"
ביינתים עד שבר הגיע שירלי אירגנה תיק ובגדים למחר גם התלבשה בפיג'מה סידרה טיפה את חדרה והלכה למחשב.
לאחר כמה זמן בר הגיע ושירלי רצה במהירות פתחה לה את הדלת וחיבקה אותה שעה.
"מה כל השמחה?" בר שאלה בהתלהבות
"בואי" שירלי החזיקה לבר את היד ולקחה אותה מהר לחדרה
"התנשקנו"
"מה?" בר שאלה מופתעת
התנשקנו....זה היה כל כך מושלם...כל כך מרגש...כל כך .."
"צפוי!" בר השלימה את שירלי
"כן..."
שירלי נשכבה במיטתה מריצה את הנשיקה בראשה מליון פעמים עד שנרדמה.
מצטערת שהפרק היום קצרצר
פשוט אין לי זמן לכלום וגם לא היה לי זמן לכתוב את כל הפרק אתמול...
3>3>3>
תהנו לפחות מימה שיש P:
בר ולאדע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
XShirley