הבנות נהנו להן רקדו ושתו וכל מיני שטויות
לאחר חצי שעה
"ברבי אני זזתי...אני בטח יפגש עם נדב או משהו כזה"
"סבבי בובה..אני בטח גם ימות משעמום עוד מעט האמ מעניין למה האמ.."
"חח...תכירי עוד ילדים"
"כן בטח...החברים של נדב הם ילדים האחרונים שאני ירצה להכיר " אמרה בר וצחקה
"טוב ביי ברבי"
"ביי בובה"
שירלי הלכה ברגל עד שהזמינה מונית ונסעה אל ביתה
"מה...כבר נגמרה המסיבה?" שאלה אמה של שירלי כששירלי נכנסה הביתה
"לא...סתם אני לא כ"כ מרגישה טוב"
"הא מתוקה שלי...להכין לך תה או משהו?"
"לא תודה, אני הולכת לחדר" שירלי נכנסה לחדרה פשטה את בגדייה שמה חולצה שגדולה עלייה והדליקה טלווזיה.
'לפעמים אני מרגישה כאילו שעד שכ"כ טוב לי מישהו תמיד חייב להרוס' שירלי שקעה במחשבות, עצמה עיינים, נרדמה וחלמה...
נערה יפייפיה בגילה של שירלי לבושה בשמלמלה ממשי בצבע לבנדר עם פרח סגול לבן תפוס בשערה
יחפה בדשא ירוק מלא פרחים צבעוניים השמיים בצבע תכלת מושלם ושמש אינה מפסיקה לחייף לֵעולם. רצה בחיוך על הדשא הרך אל אהוב ליבה....מסתכלת עליו.. לרגע פנייה נהפכות להיות רציניות כי היא לא רואה את פניו של אהוב ליבה....מי זה???
פתאום מתעוררת מצלצול הפלאפון
"הלו?" שואלת...
"היי שירלי" ושירלי ביכלל הייתה במחשבות על החלום המטופש שחלמה הרגע..למרות שהוא היה נהדר.
"שייירלי...את כאן?"
"הא..היי.."
"איך במסיבה?"
"אני בבית"
"הא...למה?"
"סתם. לא הרגשתי טוב..."
"הא...ועכשיו את מרגישה יותר טוב?"
"לא."
הא....קרה משהו שירלי?"
"לא."
"אוקי........את נשמעת...מוזר. אני בא אלייך"
"לא., זה בסדר"
"הממ לא זה לא בסדר. אני בא ביי"
לא........." שירלי לא ספיקה ביכלל לומר ביי ונדב כבר ניתק את השיחה
'הא! בפרצוף! הוא ניתק לי בפרצוף!'
לאחר חמש דק' נדב נכנס לחדרה של שירלי ראה אותה בתחתונים והסמיק
"אופס"
"שמעת פעם על...לדפוק בדלת?!" שירלי שאלה את נדב ובדרך שמה מכנסון.
"מה קרה שירלי? את כועסת?"
"כן! ז"א לא! ז"א....כן"
"הממ....עלי?" 'אוח הוא כל כך חמוד...איך אפשר לכעוס עליו?'
"לא...נו...אני לא כועסת"
"מה קרה?"
"סתם. אתה מנצל אותי? כי שתדע לך שאם כן אז אני הילדה האחרונה שתצליח לנצל והילדה האחרונה שיקרה לך משהו איתה!"
אמרה שירלי במהירות
"מה? למה את אומרת ככה?"
"אמרו לי"
"מי אמר לך את השטויות האלה?"
"אני לא רוצה להשמע בכיינית כן? פשוט איזה ילדה אחת צצה לי משום מקום ופשוט אמרה.." שירלי השתתקה
"אמרה מה?" ענה נדב לא מבין
"אמרה שאתה תעשה לי רק צרות בחיים"
"טוב את טיפשה...למה שאני יעשה לך צרות בחיים?"
"תראה נדבי אני לא מכירה אותך כל כך טוב בישביל לדעת על העבר שלך...אני עדיין לא יודעת הכל...אולי אתה כזה..."
"כזה ?"
"נו...אתה יודע...מהבנים האלה"
"הא...טוב" ענה נדב מאוכזב מדרך החשיבה של שירלי "נו שירלי...את יודעת זאת לא אשמתי שכל הבנות נמשכות אלי"
אמר נדב וצחק
"חה חה" שניהם חייכו "רגע, אתה צוחק כן?"
"טוב עכשיו אני בטוח שאת טיפשה"
"דיי תפסיק לקרוא לי ככה"
"חחחח אבל את באמת טיפשה"
נדב התקרב לשירלי וחיבק אותה
"אז רגע...את באמת לא רוצה אותי?"
"מה ז"א?"
"אמרת לי..'אני הילדה האחרונה שיקרה לך איתה משהו'...אם אני זוכר נכון"
"הא....אמרתי את זה מתוך עצבים נו..." אמרה שירלי והוציעה לשון
"הא אז את כן רוצה אותי" ענה נדב לא מופתע
"מה? חח נדב אתה משגע אותי!"
"גם את אותי..."
"המ...הייתי מאד רוצה כרגע אהבה. מישהו שיאהב אותי שידאג לי וכל הדברים האמיתיים האלה. הייתי רוצה לרוץ אל האהוב ליבי להסתכל לו בעיינים ולראות את האהבה זורחת מימנו...וכרגע אין לי ממש אהבה אלייך"
"זה בסדר, גם לי אין אהבה אלייך. אני מרגיש אלייך משהו כייפי כזה.."
"מה ז"א משהו כייפי?"
"נו...את יודעת..."
"לא אני לא, תסביר!"
"טוב אם את אומרת"
נדב התקרב לשירלי ונישק אותה
"הבנת?"
שירלי חייכה "כן....רק תפסיק לנשק אותי ככה בהפתעה" אמרה וצחקה
"הא..נו טוב!"
- - -
בבית הספר:
"דניאלללללללל חכי שנייה"
"מה?"
"נו...חכי רגע..."
"מה את רוצה מימני?"
"אוף מה קרה לך בזמן האחרון כל פעם שאני באה לדבר איתך את מתרחקת"
"מעניין מאד למה!"
"דניאל...נו..."
"אל תגידי לי נו !"
"טוב בסדר....לא צריך...ביי"
"ביי!"
דניאל הלכה לכיוון אחד ושרון הלכה לכיוון השני. שרון הסתובבה להסתכל על דניאל ובטעות נתקלה בשירלי
"אווץ'"
"הא...סליחה...לא ראיתי לאן הלכתי"
"זה בסדר"
שירלי המשיכה בדרכה והסתכלה על שרון ובדיוק שרון הסתכלה עלייה והן חיכו אחת לשנייה
פתאום בר צצה משום מקום
"היי שירלי היי שירלי היי"
"הי....מה קורה בובה?"
"אני נוסעת מחר לשלושה ימים לגליל ואת לא נהנהנה"
"יאאאאא מה אני יעשה פה בלעדיך?"
"זה הזמן שלך קצת לנשום אוויר מימני חחח"
"בר ימשוגעת כייף לי איתך הכי הכי"
"יאיי" בר אמרה וחיבקה את שירלי "בואי אליי היום כי אני נוסעת מחר על הבוקר"
"הא סבבי אני יבוא בסביבות חמש ככה. תחכי לי"
"סבבי בובה"
"טוב עפתי לחפש את עומר...אני ידבר איתך כבר"
"אחלה עפתי לחפש את.........לא יודעת חח קיצור ביי בובה"
"רוני ראית אולי את עומר?"
"ממ....לא יודעת...יש מצב הוא במגרש כי יש לנו אחריי ההפסקה ספורט"
"אוחחחח...טוב נו תודה בובה"
שירלי הלכה לכיוון המגרש ובדרך ראתה את עומר
"עומררררררררר" שירלי אמרה בקריאה גדולה וחיבקה את עומר
"שירלי יפה שלי! מה קורה?"
"בסדר איך אתה?"
"סתם הולך לספורט..."
"הא סבבה"
"תגידי...מה עם הילדה שהבטחת להכיר לי?"
"וואי נכון! טוב בוא אני יכיר לך אותה עכשיו. היא בכיתה ט' סבבה?"
"אחלה..."
שירלי ועומר נכנסו למבנה והלכו לשיכבה של הט'ניקים
"רגע אני יחפש אותה...תחכה פה!"
"מחכה מחכה"
שירלי חיפשה את דורוני עד שמצאה אותה..
"דורוני...באתי להכיר לך מישהו מהשיכבה שלי"
"מה? מה את סתומה? חחח בישביל מה"
"סתם. כי אולי את צריכה חבר דחוף!"
"הא...לא! פאדיחה"
"מה פאדיחה? נו בואי הוא ידיד ממש טוב שלי את תדלקי עליו רק מלראות את החיוך שלו"
"הא....טוב נו שווה לנסות"
שירלי הובילה את דורוני לעומר
"עומר, תכיר, זאת דורוני. דורוני תכירי זה עומר!"
"היי...." אמרה דורוני בביישנות
"היי! אז....מה קורה?" שירלי ראתה שהם ביינתים מסתדרים והלכה לחפש את בר
"בסדר...מה..כיתה י'..קשה?"
"ביינתים לא...כרגע רק צריך ללמוד...עוד מעט יתחילו כל הגרויות ואז כן יהיה קשה"
"הא...מפחיד לחשוב על זה ששנה הבאה גם לי יתחילו הבגרויות"
"כן אבל אל תדאגי אל תחשבי על זה עכשיו, כיתה ט' זה הכי פנאן...תהני עם החברים...אבל גם תלמדי טוב! "
"חחח בסדר אבא"
"חח יש לך איסיקיו?"
"כן אני יביא לך"
"סבבה שנייה אני יוציא עט....יאללה מה הוא?" אמר עומר והתחיל לכתוב את המספר על היד
"234*****"
"סבבה..טוב אני עפתי לשיעור"
"נחמד להכיר...שירלי טובה בזה"
"כן....חח יאללה ביי מאמי" אמר עומר נתן נשיקת שלום ודורוני והלך לשיעור ספורט
"בהביי" וכל אחד הלך לדרכו..
שירלי ושרון שום פעם נתקלו אחת בשנייה
"היי..."
"היי"
אמרה שירלי בחזרה לשרון
"חכי רגע.." אמרה שרון וקראה לשירלי
"מחכה רגע..."
"חח...אני שרון! את שירלי נכון?"
"כן..." ענתה שירלי בחיוך
"נעים להכיר חחח"
"גם לי! מאד" שירלי חשבה לעצמה שאולי לא יהיה לה כל כך משעמם כשבר לא תיהיה פה
"יצא לי להסתכל עלייך מלא פעמים, את נראת ילדה ממש נחמדה !"
"הא תודה " ענתה שירלי והסמיקה "רוצה להוסיף את המס פלא שלי?"
"וואי סבבה" אמר השרון
"052******...הינה...טוב אני חייבת לרוץ לשיעור"
"תודה...גם אני כאילו...חח יאללה ביי"
"ביי" שירלי הלכה במהירות לשיעור והתיישבה לייד בר כהרגיל
"תגידי בר...את מכירה שרון בשיכבה?"
"כן...זאתי מכיתה י' 4?"
"נראה לי שהיא בי' 4...מכירה אותה אישית?"
"המ....כן...סיפור ארוך חחח"
"הא.........ספרי לי בהפסקה?"
"כן ברור!"
הבנות למדו עוד שיעור הסטוריה משעמם ופנטזו לרגע בו התנגן הצלצול.
"אוףףףף שיגמר השיעור הזה כבר...במילא סיימנו את הדף"
"שירלי היסטוריה זה חשוב! "
"לא זה לא"
"טוב....." הצלצול התנגן הבנות הגישו את הדפים ויצאו במהירות מהכיתה
"סוףסוף...יאללה תתחילי לספר"
"טוב אז ככה........"
והינה עוד פרק (:
33333333333333>
gooooood night
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
XShirley