לפני שאני מתחילה לכתוב את הפרק,אני מודיע לכם שאני מתחילה להמשיך את הסיפור(שירלי),ואני מקווה שתהנו,קריאה נעימה :)
פרק22
"רגע!שירלי!חכי דקה!"קרא אביתר בעודו רץ אליה.
שירלי התפלאה וחשבה מה קרה שעל פרצופו של אביתר לבוש פרצוף מסתורי,מודאג,מסקרן.
"מה קרה אביתר?"שאלה שירלי בהתעניינות.
"אני חייב לדבר איתך על משהו,בא לך להבריז.?"
"אממ,וואי את האמת שאני מעדיפה שלא,כי פספסתי המון שיעורים..."
"בבקשה שירלי,זה לטובתך ולטובת נדב"
"אוקיי,בוא נלך לשבת שם"אמרה שירלי והצביעה לכיוון הספסל שנמצא ליד שער בית הספר.
"דבר"אמרה לאביתר.
"טוב,אז תקשיבי,דניאל התערב עם מישהו על זה שהוא יצליח לנשק אותך..."
שירלי הקשיבה ולא האמינה למה שהיא שומעת.
"איזה בן זונה!"
"חכי עוד לא סיימתי"
"הוא אמר את זה לאותו הילד,זאת אומרת הוא אמר שאת והוא התנשקתם,וחבר שלו סיפר את זה לחבר שלו וכנראה שהחבר של החבר יספר את לעוד אנשים ובטח זה יגיע לאוזניים של נדב,אז אני מזהיר אותך."
"וואי אביתר אתה פשוט לא מאמין כמה שאני מודה לך,אלף תודות,אני חייבת לך"אמרה שירלי.
"בבקשה,אבל שירלי,שום מילה לאף אחד,לא סיפרתי לך כלום"
"מה לא סיפרת לי,אני לא זוכרת"אמרה שירלי ושניהם חייכו בהבנה.
הם ישבו ודיברו במשך ה20 דק' שנשארו להם ואז צילצל הצילצול.
הם נפרדו וכל אחד הלך לחברו.
"שירלי,שוב הברזת.?"שאלה בר.
"כן,הייתי חייבת,את לא מבינה מה גיליתי"אמרה שירלי.
"מה מה קרה?"
"לפני שאני מספרת לך,המורה אמרה שאלה עליי משהו?"
"היא שאלה כן,אבל אמרתי לה בסוד שאת במחזור ושקרה משהו והיא עשתה פרצוף כאילו היא מבינה"אמרה בר.
"חחח יופי,אז בקיצור תשמעי..."שירלי סיפרה לה את מה שאביתר אמר לה.
"יואו,איזה חרא הוא יצא"אמרה בר.
דניאל חיפש את שירלי,כדי לשחרר את המצפון שלו,כדי לספר מה עשה.
"יואו,שירלי דניאל מאחורייך,הוא מתקרב"אמר בר ושירלי הסתובבה.
דניאל היה כבר מטר מהם ולא הייתה להם אפשרות ללכת למקום אחר.
"היי שירלי,מה קורה?"אמר דניאל בטון מוזר.
"י'חתיכת אידיוט אני יודעת הכל,אני מקווה לטובתך שנדב לא יודע מזה כלום,שלא הגיעו אליו שמועות רעות"
"אני מצטער,פשוט פשוט שירלי,הייתי צריך את הכסף הזה!"אמר בקול רם כדי ששירלי תשמע אותו בזמן שהיא ובר מתרחקות.
נדב שמע את החדשות,הוא לא האמין,היא פגעה בו,הוא כעס כ"כ.
"בר אני הולכת לחפש את נדב,אני אפגוש אותך כבר בכיתה טוב?"אמרה שירלי ורצה לעבר שיכבה י"א.
היא ראתה אותו,המבט שלו לא היה אותו מבט כמו שהוא הסתכל אלייה בכל פעם שהוא ראה אותה,היא הבינה שהוא גילה.
"נדב,זה לא נכון מה ששמעת,דניאל אמר את זה רק כדי לקבל את הכסף,נדב תאמין לי!"אמרה שירלי בתחינה,היא קיוותה שהוא יאמין לה,היא רצתה שהכל יחזור להיות כמו קודם.
"שירלי,אני לא מאמין,אני לא יכול להאמין,איך את העזת?אני לא טוב בשבילך?אני לא מביןן !"
"נדב,זה לא נכון,את ההכי טוב בשבילי ואני אוהבת אותך כמו שאף פעם לא אהבתי מישהו ככה,לך תשאל את דניאל,הוא שיקר,נדב בבקשה" אמרה שירלי ודמעה זלגה לה על הלחי.
"ברור שהוא יגיד שהוא שיקר,הוא לא רוצה לקבל מכות,אבל הוא בכל זאת יחטוף האידיוט הזה!"הוא אמר והלך במהירות.
הוא חיפש,הוא חיפש את הנבלה הזה שככה העז לעשות את מה שעשה,הוא רתח.
"הינה אתה יחתיכת בן של זבל!,איך אתה מעז י'חתיכת בוגד!,איך אתה מעז להתקרב אליה,אף אחד לא הסכים לך!,היא שלי אתה מבין,י'חתיכת סכסכן!"הוא צעק והתחיל להרביץ לו,לבעוט,לסטור,לתת אגרופים.
שירלי רצה לעבר נדב,היא ראתה שהוא שוכב על הרצפה,שפוך,יורד לו דם מן השפה התחתונה.
"נדב,למה?למה הסתבכת ככה?אתה יודע שהוא מנוסה במכות והכל למה?"היא התיישבה ובכתה לידו חיבקה וליטפה אותו.
היא הרימה אותו לאט,וגררה אותו לחדר האחות,דניאל בנתיים פונה לחדר המרכזת שביררה מה קרה.
חבצלת,הביטה בנדב וניגבה את פצעיו בצמר גפן ויוד.
"איי"אמר נדב כשהוא שוכב על המיטה.
"שששש.."אמרה חבצלת.
שירלי ישבה בפינה והתבוננה בו.
האחות יצאה מן החדר ושירי התקרבה לנדב.
"איך אתה מרגיש יפה שלי?"
"אידיוט,אני שונא אותו,איך יכולתי בכלל להיות חבר של המניאק הזה."
"ששש,דיי.נדב,אני מתחננת,באמת תאמין לי זה לא קרה,אני לא נתתי לו לנשק אותי,אני בחיים לא הייתי עושה ולא יעשה דבר כזה"
"אוקיי,אוקיי,אני מאמין לך,אני יודע שהוא כזה"
היא חיבקה אותו ונשקה לו והאחות חבצלת נכנסה,היא התיישבה ליד השולחן שלה והתחילה לקרוא ולכתוב דברים.
פתאום נשמע דפיקה בדלת,כולם הביטו לעבר הדלת הדלת נפתחה ושם עמדה...
מקווה שאהבתם,כן נתקעתי קצת עם כל הקטע של נדב ושירלי אני יודעת,
אבל איך.?
התגעגעתם? :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
XShirley