היי,תעצרו את החיים,אני רוצה לרדת !

פתאום נשמע דפיקה בדלת,כולם הביטו לעבר הדלת הדלת נפתחה ושם עמדה...

פרק 23

"בר!"צווחה שירלי.

"חחח מה קורה?"לחשה ושאלה בר.

"אממ,לא יודעת,נדב פצוע,אבל השלמנו"אמרה שירלי

"חבצלת,מתי נדב יכול להשתחרר?"שאלה שירלי במיאוס.

"עוד דקה,אני רק רושמת מה יש לו ואתם תלכו לדניאלה המרכזת שלכם"

"שיט..."אמר נדב

"הינה קחו ת'פתק ועופו"אמרה חבצלת בחיוך.

בחדר המרכזת

"הו,יופי נדב שבאת,בידיוק בזמן!בנות צאו מהחדר בבקשה וסיגרו אחריכן את הדלת,להתראות"אמרה דניאלה בטון הקשוח שלה.

"עכשיו כאנחנו כולנו פה ביחד לבד אני רוצה שתתחילו לספר לי מה קרה"

"זה הוא התחיל!"אמרו נדב ודניאל בבת אחת.

הם הסתכלו אחד על השני בפרצוף כועס.

"לא בבת אחת,כי אני לא אבין כלום...דניאל תתחיל"

דניאל לא הגיב.

"אוקיי,לא בא לך לדבר,נדב אתה תתחיל אז"

גם נדב לא הגיב.

דניאלה לא הבינה מה קורה,היא נהייתה עצבנית,נדב ודניאלה הגניבו מבט אחד אל השני והבינו שהם משתפים פעולה,הם חייכו.

"אז אף אחד לא רוצה לדבר אה?,אוקיי אז אני פוט מחליטה שאני משעה את שניכם וזהו,נגמר הסיפור"

"לא לא המרכזת,לא רוצים השעיות,אנחנו פשוט עכשיו בסדר,וסלחנו אחד על השני ואנחנו רוצים לסיים את הסיפור הזה בטוב,נכון נדב?..."אמר דניאל.

"כן כן דניאלה הוא צודק,לא צריך כלום,תראי איך השלמנו,אנחנו בסדר,סתם צחקנו"אמר נדב,מצדיק את אמרתו של דניאל בעודו מחבק אותו.

"אוקיי...אבל אני שמתי על שניכם עין,משוחררים."אמרה דניאלה.

נדב ודניאל יצאו מן החדר.

"אוח,הנוער של היום..."אמרה דניאלה ולקחה סוכריה מן הסלסלה שמונחת על השולחן.

עברו שבועיים.

"מחר יש לך יומולדת יפה שלי,מה אתה רוצה שאני אקנה לך?"שאלה שירלי את נדב.

"אני לא צריך מתנה,כי כבר יש לי אותך ואת המתנה הכי טובה שאני יכול לבקש"אמר נדב ונישק את שירלי.

"אווו,מרגש,ועכשיו ברצינות?..."שאלה שירלי.

"נוו,שירלי ברצינות לא צריך כלום."

"חחח מעצבן,לא רוצה להקל עליי לא צריך,אבל אני בכל זאת קונה לך משהו,אם לא תאהב,זאת תיהיה בעיה שלך"

"מה המצב חברים?"נדחף דניאל.

"אהה דניאל מה קורה אחי?הכל טוב?"שאל נדב,שירלי שתקה.

שירלי לא דיברה עם דניאל מאז אותו המקרה,היא נפגעה שהוא השתמש בה.

"נחמד..."

"היי,דניאל!,בוא בוא רגע גבר !"קרא לו חבר מרחוק.

"טוב אני צריך לזוז,אני אדבר איתכם"אמר דניאל בעודו מסתכל על שירלי,הוא הסתובב והלך.

- -

בר שירלי ונדב הלכו להם להסתובב ליד המגרש של בית הספר.

"וואי בר,אל תסתכלי הצידה"אמרה שירלי

"למה מה יש שם?"היא הסתובבה וראתה את אדם ושרון מתנשקים באמצע המגרש.

"זבל,מניאק,אידיוט,בשבילה הוא עזב אותי?!"אמרה בר בטון קשוח אבל פגוע.

הם הפסיקו להחליף רוק בניהם ואז שרון תפסה את מבטה של בר בעיינה,היא הסמיקה וסובבה את ראשה הצידה.

"הוא סתם אידיוט,את אחלה בחורה ואת תמצאי יותר טוב ממנו..."אמר נדב,מנסה להרגיע את האווירה.

הם המשיכו ללכת,שותקים,כל אחד במחשבות שלו.

"היום בערב,אני עושה מסיבה לנדב,אתה מוזמן,תעביר ת'הזמנה,תזמין מי שבא לך לארגמן 268 בשעה 10"

"סבבה"

"וואי בר תקשרי ת'בלון"

"למה את לא יודעת איך קושרים?"

"חח לא,אני מפחדת.."

"מוזרה את"

"שתקי,שאני לא אתחיל להגיד לך כמה שאת מוזרה י'מוזרה חח"אמרה שירלי והיא ובר צחקו.

הבנות סיימו לקשט בערך ב9 וחצי,הן ערכו הכל,כל הבית מקושט בבלונים,בשלטיםףבסרטים,המון כיבוד על השולחן.

הבנות התיישבו לנוח לפני כל הבאלגן.

ברבע לתשע ההתרגשות בעיצומה ושירלי כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמה,היא שתתה כבר 3 כוסות קולה.

דינג דונג,צילצל הצלצול של הדלת,שירלי רצה לעבר הדלת וראתה כמה חברים עומדים ומחכים להכנס,שירלי ובר נרגעות.

בעשר 25 הבית מפוצץ ובעוד כחמש דק' נדב צריך לבוא עם עומר.

"שקט,שקט,שששש...הוא אמור להגיע בכל רגע!"צעקה שירלי.

כולם עמדו והתחבאו,כיבו את האור ורק כמה ציחקוקים נשמעים בחלל המלא.

הדלת נפתחת ו..."הפתעעעעעעעעה!"כולם צעקו והלכו לעבר נדב לחבקו.

נדב לא ציפה למסיבה הזאת,הוא היה מאושר.

היו נרות,היו ריקודים,ועכשיו כולם נחים,כל זוג או סתם בנאדם תופס את הפינה שלו,שותה משהו או מדבר עם שכנו.

שירלי חיפשה את נדב בכל הבית,רק בחדר ההורים לא חיפשה.

היא התהלכה אל החדר אנשים היו סביב,כולם עשו מבט כזה של'הלך על נדב' והיא לא הבינה מה קורה.

היא פתחה את הדלת וראתה אותו מתנשק עם מישהי,מישהי שהיא לא הצליחה לזהות.

הוא ראה אותה אבל נשאר עם ההיא.הוא היה שיכור,שכח הכל.

היא התחילה לרוץ,לקחה את התיק שלה,היא מתקדמת לעבר היציאה של הבית ובר צועקת לה,היא מרגישה שמשהו קרה והוא לא טוב.

מקווה שנהנתם :)