הגוף שלי מתעלל בי, רחמים! כל כך הרבה אנשים מתעללים בגוף שלהם. אבל אצלי, הוא זה שמתעלל בי!
כל כך הייתי נחמדה אליו כל השנים. לא עישנתי מעולם, לא שתיתי אף פעם יותר מדי אלכוהול, המזון הבריא תמיד כיכב אצלי בתפריט ומכון הכושר זוכה לנוכחותי יותר מנוכחותה של נינט. אז למה?? בתגובה, במקום לסגוד לי ולהודות לי על הטיפול המסור, רק להתעלל. רק כאבי בטן לא-קשורים באמצע הלילה, רק מחלת הנשיקה, תת תפקוד של בלוטת התריס, נפילות סוכר, ריאות קטנות, גידולים ממאירים. איפה ההגיון בשנים של מזון בריאות שמסתיימות, ככה כפאנץ' הולם, בלימפומה ובשמונה חודשים של טיפולים כימותרפיים? והאם זאת הסיבה שהגוף מסרב לרוץ, שהריאות מתפוצצות אחרי עשר דקות ריצה?!
גוף מעפן! גוף בוגד! ככה אתה מתייחס אליי. זה לא יפה מצדך. מילא אם אחרי כל ההתעללות הזאת היית יפה, אבל אתה לא! תתבייש לך. אני רק אוכלת עוד 100 קלוריות ביום וכבר אתה מתחיל להתנפח בלי הכרה.
אני אחזיר לך. אני אחזיר לך בקופסה וחצי ליום. בצ'יפס באמצע הלילה. בחרם על מכון הכושר, אם גם ככה אתה קורס לי, מי אני שאתאמץ בשבילך??
גוף, יחסים זה אמור להיות "גיב אנד טייק", אנחנו אמורים לעבוד ביחד, אבל אתה לא מחזיר לי, לא משתף פעולה! זה לא יפה מצדך בכלל.
טוב, סיימתי, ועכשיו אני מפחדת שבגלל כל ההתבכיינות תיכף אלוהים צולף עליי מכת ברק "דיר בלאק לדבר ככה אל הגוף שלך כשאת בכזאת בריאות טובה".
אז אני מצטערת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
