החיים על פי מייקה :-)

ביל שירן גוסטב וגאורג בחדר של הבנים:

"נו איך היה עם מאיה??" שירן שאלה אחרי שתיקה קלה שבה שמעו רק את קולה של אבריל לאבין באמטיוי.

"אממ, היה בסד..." גוסטי לא הסכים לסיים את המשפט "וואו!! היא כל כך יפה..." גאורג התפרץ.

"אוקיי אני חושב שהבנתי." ביל סיכם את השיחה המעניינת.

כמה שניות אח"כ טום וליאן נכנסו מחובקים לחדר של הבנים:

"היי, לא ידעתי שכולכם פהה!!" ליאן פלטה קריאת שמחה.

"כן, כן, ורובנו נשארנו שפויים.." גוסטב אמר והצביע על גאורג שעדיין חיבק את הכרית.

"מה איתו?" טום שאל התיישב ליד גאורג והתחיל ללטף אותו "מי ילד טוב של אמא??" טומי שאל את גאו בחיוך, וכתשובה גאורג נתן לו סטירה.

"אאוצצצ'!! גאו, זה כאב!!"  טום התלונן *הערת כותבת: טומי המתלונן הכפייתי... האהאהאההה*

"מה חשבת שזה יהיה מדגדג??" גאו שאל את טומי בחצי חיוך מאולץ..

"טוב דיי!!" שירן הכריזה "אני הולכת לישון, מי שבא לו לישון איתי בחדר, מוזמן!!"

ליאן ושירן הלכו לישון.

"איך מצאנו אותן??, איךךך??" ביל שאל, וטום הנהן.

"יאללה ילדודס', לילה טוב..." ביל סיכם ויצא. "לילה טוב אמא..." גאו אמר כבר חצי ישן...

למחרת בבוקר, הלהקה, שירן וליאן נפגשים בחדר אוכל בשלוחן הקבוע:

"שירן, תעבירי לי את הגבינה המוזרה הזו ששכחתי איך קוראים לה..." ליאן ביקשה.

"קחיי.." שירן ענתה.

כך עברה לה ארוחת הבוקר בשקט, עד שליאן אמרה "היום אני הולכת לקניון, שירני, את באה איתי?? הבנים בכל מקרה בראיון אז אין לנו ממש מה לעשות פה."

"טוב, אני ייסע איתך.." שירן הסכימה.

"יאללה ביי יפתי..." טום נפרד מליאן, ונתן לה נשיקה ולא הסכים לעזוב אותה, עד שהיא התנערה ממנו.

"ביי פיפלס, אלוהה המבורג!!" שירן קראה.

שירן וליאן בדרך חזרה למלון במונית:

"איזה מגניבה החגורה הזו שקניתי.." ליאן אמרה בפעם ה-12 לכל הפחות.

"כן, כן.." שירן מלמלה בשעמום..

"נראה לי שיש לי קלקול קיבה מהגלידה הזאת שאכלנו..."

לפתע המונית עשתה סיבוב חד.

"האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"