השעה 9 וחצי בבוקר, רק אתמול. אני אמא אבא חבר של אבא אישתו והבת החמודה שלהם יצאנו לירושלים.
בתור התחלה, התחמם לאבא האוטו. אז עצרנו בתחנת דלק ניסינו שזה יתקרר. שתי ילדים התחילו איתי. משהו כמו הכוסון והסוסון וכמ שאני שונאת את המילה כוסון. והאוטו יפה יפה ואז אבא התניע ויצא עשן >< אז לא יודעת מה אבא וחבר שלו עשו והאוטו עבד פלאים. אפילו המזגן קירר יותר טוב.
הגענו ונכנסו למדרחוב, קניתי חולצה עם הסמל של השבט שלי חעח ועוד המון שטויות. בחנות אחת היה קטע ממש מצחיק
אני אמא שלי, חברה של אמא שלי והבת שלה, אני וטל רצינו לקנות צמיד חמוד, אז התפתחה שיחה עם המוכר הנחמד ואז:
אני: "לא נורא אנחנו האמ האמ, האמ אוהבות את אמא"
המוכר: "אתן האמ האמ, האמ אוהבות את אמא, או אוהבות את אמא"
אני: "אוהבת את אמא"
טל: "האמ"
וזה היה מצחיק באותו רגע.
במדרחוב היה יפה. העיר עצמה הזכירה לי מאוד את תל אביב... רק שהמבנים יותר ישנים. המון צבעים, ריחות, טעמים, אנשים שונים - אין פשוט מדהים, נגנים כול כמה מטרים יושבים ומנגנים, כל אחד שיר אחר של ירושלים, אחד ניגן טיטאניק, ס'ה חמודים.
באיזשהו שלב עצרנו בשביל לחכות לאבא שלי וחבר שלו, ואז נקלענו להמול הבירת מאלט. 2 נציגות חילקו בירות מאלט חופשי לכולם והסבירו על מצבע 'גם אני מרגיש לא נורמאלטי' שמקבלים חולצות וצריך לעשות משהו נועז שיראו כמה שיותר אנשים אז נרשמנו כולנו והתחלנו לחשוב על כול מיני רעיונות, נו אולי נזכה (:
היה גם מקרה ממש נורא שבנאדם שכב על מזרון מנופח (נו כמו הזה של הים) באצמע המדרחוב, בשמש מלאה, והוא כולו מזיע עוד שניה מתעלף, וכולם צועקים עליו שיזוז משם אז הוא אמר: "בצל אף אחד לא שם עליי, בשמש לפחות מישהו מתייחס, שלא נדבר על כסף שמישהו מביא לי". זה היה נורא, לבסוף כמה אנשים ושוטר הוזיזו אותו לצל ונראה לי גם אנשים הביאו לו כסף. אני יגיד לכם את האמת זה צימרר אותי. לדעתי זה נורא שבן אדם מגיע לרמה כזאת, של לישון ברחובות ולהזדקק לכסף. שלא נדבר על אוכל שנראה לי הוא לא אוכל בכלל. אחד האנשים לקח בירה והביא לו, הוא לא יכל לשתות את זה כי זה היה קר וכי משהו סוף סוף נכנס לו לפה.
נטשנו והמשכנו לכותל. הוי הברוך.
איך שנכנסו התנפלו שומרים וכוחות משטרה על הבת של חבר של אבא שלי, נו טל קוראים לה. בקיצור התנפלו עליה והביאו לה מטפחות שתעטוף את עצמה איתכם מטעמי צניעות. והופה הגענו לנושא שעליו רציתי לחפור כול כך.
בכול מקרה זהו הבלוג שלי ודיעה שלי בלבד, אני יודעת שכול אדם חי לפי האמונות והמנהגים שלו. כול אחד נושם את האויר שלו הוא זקוק אבל בעינייני החרדים לא הבנתי מה העינין של השרוול ארוך. אמרתם מצניעות - בסדר. תלבשו חצי שרוול, עד המרפק או עד הברך. מה שרואים לכם את הצוואר והפנים זה לא צנוע. בשביל מה שכבה ועוד שכבה ושמלה וגרביונים, שוב אני מדגישה שזוהי הדיעה שלי בלבד ואם מישהו נפל לקרוא כאן, דעתי בלבד ואני מבינה לגמרי שלכול אחד יש את האמונה שלו.
כשיצאנו חצי מעולפים מהחום אבל שלושתרבע מרוצים קנינו מדוכן אחד נסטי מנגו אננס והמשכנו לאוטו, מרוב שהייתי מסטולה כשנכנסתי לאוטו דפקתי את הראש למעלה, התאוששנו במזגן ואז המשכנו לשוק מחנה יהודה. היה נחמד, הרבה צבעים, הרבה אנשים, אתם קולטים סטודנטים יושבים בצד כותבים מבתוננים, חלק מהם עולים עלו על גב של מישהו או חבר שלהם בשביל לצלם את התנועה שבאה מלמעה עד למטה, היה מקסים, במיוחד הסוכריות גומי חחח, ושוב לאוטו ונסענו לאבו גוש, יאמי
ישבנו במזגן, עם נוף מקסים לירושלים, פלאפל חומוס צ'יפס סלט :) ואחרי החשבון 176 שקל (נו היינו 6 אנשים ואני בעצמי אכלתי 2 צלחות צ'יפס), נטשנו את אבו גוש... ואת ירושלים... ונסענו חזרה הבייתה, תוך כדי שאני מתעטפת בשמיכה שהכינותי אותה מראש כי ידעתי שהמזגן של אבא הוא כמו מקפיא. טלפון בדיבורית של אבא, דודה שלי.
"איפה אתם?"
"בדרך הביתה"
(עכשיו דודה שלי בתהליכים לעבור למושב בצרה)
"הא יופי בואו תעברו דרכנו נשתה קפה..."
אז נכנסו למושב שלהם בדרך, הבית עצמו ממש גדול וריק חח, חוץ מארונות - הכול עוד בבית הקודם שלהם, אבל אני סומכת על הדודה המקסימה שלי, יש לה צבע, יש לה חיים, יש לה 4 נכדים מקסימים וקטנים ואין אני בטוחה שילך להם טוב במקום הזה.
אז שתינו קפה צילמו תמונות של הבית בשביל לעשות לפני אחרי חחח ונכנסו לרכבים והמשכנו הבייתה. יצאנו ב9 וחצי וחזרנו ב6 בערב, התקלחתי והתארגנתי ועפתי ללני שלי, מאי החמודה גם הייתה שם ואחותה, כ"כ קטנה אז כזאת שובבה, אין היא כמו ילדת קסם כזאת חח ושיחקנו רמיקוב והיינו על המחשב ואכלתי לניצן חצי חבילה עוגיות חחח ונהניתי מאוד ותודה על הכול ניצן אהובתי
והתעוררתי בשעה 11 בערך אחרי שאמא אומרת לי: "דנית אם אני רוצה צבע ירוק, אני צריכה לערבב את הגועש הכחול והצהוב נכון?" והחבר של אבא שלי, נו זה שבילינו איתו אתמול ואישתו, באו אליינו ועכשיו הם בסלון מפטפטים נון סטופ ואני כאן. מספרת לכם על כול מה שהיה. יותר נכון חופרת לכם, בקרוב דוד שלי יבוא מנתניה עם כול המשפחה שלו ואני הולכת להתלבש אז ככה ש, נדבר.
ושיהיה לכולנו שבוע טוב :)