אהבה כואבת

סליחה שלא עדכנתי הרבה זמן אז..

פתאום אני רואה את זיו  עומד מולי עם פרצוף מהסס כולו ואומר:" את יכולה לבוא שניה?"

סגרתי את הדלת אחריי ויצאתי החוצה עמדנו שנינו מחוץ לדלת בתוך הביניין שלי.. ופתאום זיו אומר:"את....את.... רוצ...רוצה.. להיות חברה..שלי?" 

הייתי המומה.. כל כך המומה... הבטתי בו במבט חצי מהסס ואמרתי:"אתה...אתה רציני איתי עכשיו?"

זיו:"כן..."

אני:" אנ...אני לא יודעת....אנ.. פשוט רועי... הוא.. שנה שעברה הוא הציע לי חברות ולא דיבר איתי מאז כל החופש הגדול ואני מפחדת שזה יקרא גם איתך אתה מבין..."

זיו:"כן ואל תדאגי זה ממש לא יקרא.."

אני:" בטוח?"

זיו:"בטוח"

אני:" אז אוקיי" אמרתי לו ביי ונתתי לו חיבוק.. ואז  הוא יצא. סגרתי את הדלת ויחשר הלכתי לטלפון והתקשרתי לשרון

אני:"שרון?"

שרון:"כן?"

אני:" תגידי לי מזל טוב.."

שרון:"למה?"

אני:" כי... כי... אני וזיו... אנחנו חב..חברים..."

שרון:" מה?!!?  אב...אבל...א....את? מה?!"

אני:"כן!" אמרתי כולי נרגשת

שרון:"איכ.. זיו? אבל.. זיו?! מה לך ולו? איכס... למה?!"

אני:"מה... אב.. מה הוא לא? חמוד?"

שרון:"לא!!! הוא מגעיל כל כך..."

אני:"תשמחי בשבילי!"

שרון:"אני שמחה...בערך.."

אמרתי לה שאני יפיץ את זה וידבר איתה אחר כך..

נתקתי את הטלפון והתקשרתי לאלינור

......................................................

אלינור:"הלו?"

אני:"היי... מה קורה?"

אלינור:"הכול בסדר חדש?"

אני:"כה.. תגידי לי מזל טוב"

אלינור:"למה?"

אני:"אבל אל תגידי לי שזה סתם ושזה דפוק וזה.. טוב?"

אלינור:"אוקיי מה קרה?"

אני:"אני וז...זיו חברים..."

אלינור:"באמת? חח.. מזל טוב"

אני:"וואי תודה"

אלינור:"חח בבקשה.."

פתאום היה צלצול בדלת אמרתי לאלינור שאני הולכת לבדוק מיזה אז אני ידבר איתה עוד מעט.. ניתקתי והלכתי לדלת

ראיתי את זיו עם החיוך החמוד שלו עם שני החברים שלו לקחתי את המפתחות והפלאפון ויצאנו.

ירדתי במדרגות ופתאום אני רואה פתקים בכול הבניין שלי "זיו +לירון=אהבה

בכול הביניין שלי ואמרתי לאחד החברים שלו שיאסוף הכול ושהוא הוריד את אחד הפתקים אז הוא קצת נקרא ולא התיחסתי לזה ממש.

אחר כך הייתי צריכה ללכת לקחת את הספרים שלי מהחנות שליד הבית שלי אז ביקשתי ממנו שיבוא איתי כי אני צריכה להביא את הספרים וכמובן שהוא הסכים.

אבל לפני זה היינו צריכים לקחת את אח של עידו לחוג שלו שהיה למלא מעל לחנות שהייתי צריכה ללכת.

לאח של עידו היה אושדישן ואני עידו זיו ואדם חיכינו בחוץ ועל הקיר הייתה תמונה של שני אנשים אחד בן והשני בת במרחק זה מזה טשניהם מקווצים את השפתיים לצורה של נשיקה.

אז עידו אומר

עידו:" יאללה תעמדו ככה ונצלם אותכם!"

אני:"מה.... ל..לא.. מה עוד לא.. זה דפוק.."

עידו:" מה אתם לא מתנשקים? אבל אתם חברים!"

זיו:"מה! כן אנחנו כן!"

כן? אמרתי בליבי..

עידו:"אז תראו!"

זיו:" הינה!"

ואז הוא הביא לי את השפתיים שלו ואני הבאתי את הלחי ואז הוא הזיז והדביק לי נשיקה על הפה ונשארתי המומה וחייכתי חיוך מזויף מרוצה וראיתי על פניו שהוא מרוצה.

בנתיים אח של עידו חזר  ואני וזיו הלכנו לכיוון קרביץ.

שהגענו לחנות היה טור ממש אבל ממש ארוך... בעע.. אני שאנת טורים.. אז הלכתי למוכר ואמרתי לו שאניצריכה את הספרים שלי והוא אמר רגע... ולאחר כמה דקות ראיתי שהוא עדיין לא מביא לי אותם שאלתי שוב על הספרים ושוב קיבלתי אותה תשובה רגע רק יותר עצבנית.. ובפעם השלישית  שראיתי שהוא לא מתייחס אלי וכבר הייתי עצבנית וביקשתי שוב אז הוא הביא לי את הספרים על קבלה בלי שקית.

אז הלכתי אליו בשיא החביבות המזוייפת וביקשתי שקית

המוכר:"לא!"

אני:"מה? למה?"

המוכר:"אנחנו חוסכים בשקיות!"

אני:"מה?!"
המוכר:"ביי!"

ואחרי שיצאתי מהחנות זיו אמר לי:"אל תידאגי.. הינה תני לי אני אסחב אותם"

ונתתי לו את הספרים והייתי מרוצה קצת יותר..

ואז היה טלפון...........................

המשך מחר..=] ודרך אגב.. אני אוכלת עוגה ואתם לא!