יש לי עוד בלוג,רק שאני לא מצליחה להכנס אליו :]
(וגם חסמו לי את התגובות ורשמו אותי לטבעת של פול אאוט בויי -_-")
המממ.....אז פוסט ראשון חבריה =]

שיו איזה מפריד שקסי.
הבלוג השני שלי:
israblog.co.il/448899

חיבבתי אותו.
הוא די מצא חן בעיני מהפעם הראשונה,
היה בו משהו,שונה.
אחר כך שמתי עין על מישהו אחר,
אך לא היה שום סיכויי בינינו,אז וויתרתי.
אחר כך חזרתי לחבב אותו כמו פעם,
ואפילו יותר.
עבר קצת זמן,התהאבתי בו.עד מעל הראש.
הוא עונה לכול הקרטריונים שלי,
והוא האחד הראשון שענה לכול הקרטריונים שלי.
הגיל שלו,מצויין.
המראה,עיניים בהירות ושיער כהה,
כמו שרציתי.
שומע את הצלילים שאני אוהבת,
מתחבר לחתולים,כמוני.
הדרך שבה הוא מתנהג,הקול שלו.
הרגישות,הביישנות,האי ערסיות,המסתוריות.
המסתוריות בעיקר,
כשיש משהו מסתורי,זה מרתק לדעת עליו עוד,
זה מסקרן.אך איך שאומרים,
הסקרנות הרגה את החתול.

כתבתי עליו שיר באנגלית.
אין לי מושג איפה הוא.
אני מציירת אותו במחברות,
בתור דמות מצויירת,
בתור אדם,
היום למשל ציירתי אותו כאדם.
אפילו ציירתי את סמל ביה"ס על
החולצה האדומה שהוא כביכול לבש היום.
את המכנסיים האפורות שלו,
את התיק ג'אנספורט החום\אדום.
את הוואנס שלו,שבעצמי רציתי פעם לקנות
אבל לא הספיק לי הכסף.
אני אוהבת את האופטימיות שלו.

הסקרנות הרי הרגה את החתול.
מה זה אומר לגבי?