לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

piece of me


bye bye human,you losing in this RACE,and theres no matter how fest you running cuz you stying in the same PLACE.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

חיה בסרט,והולכת למות מזה.


אני לא יכולה לתאר לכם עד כמה המצב שלי גרוע,

אולי עדיף שאני בכלל לא אכתוב עליו.

אבל אני רוצה.למות. זו בחירה שלי,אבל אני לא אעשה את זה,

כי אני מכירה אנשים שבאמת אכפת להם ממני...

ואני לא רוצה לעשות להם את זה....

בואו נתחיל בזה שמי שאני אוהבת שלח לי הודעה לפלאפון שהוא רוצה להפרד.

הייתי על סף דמעות,אבל לא נשברתי,ניסיתי לחסום אותן בכוח....

הרגשתי,שאין לי טעם להמשיך לחיות בידיעה שהוא לא חבר שלי.

לא ידעתי איך אני אמשיך את החיים.

אבל אז.בא הגרוע מכול.מה ששבר אותי.

כשאני על סף דמעות,וקצת נרגעת אבל לא לגמרי,באה אמא שלי לחדר.

היא שאלה אותי איך היה בבית הספר.עניתי שהיה מצויין בקול חצי חנוק מהדמעות.

ואז,היא אמרה לי את זה.אח שלה מת.

חשבתי שבתאונת דרכים,או משהו מהסוג,אבל לא.

הוא מזריק סמים כבר שנתיים.

אמו הצילה אותו בפעמים הראשונות.ואתמול בערב פינו אותו לבית החולים במצב קשה.

לרופא נמאס לחטא לו את הדם,אז הוא פשוט נתן לו למות.

אותו רופא,לא ידע שמעבר לים השחור,ישנה ילדה,שתספוג את זה בצורה כל כך קשה,

שהיא עלולה למות.

אם כשחבר שלי נפרד ממני בכיתי,עכשיו אני כבר שוחה באותן דמעות.

כן,הבכי ממשיך עד עכשיו ולא רוצה להפסק.

בקרוב הדמעות יתערבבו עם דם.

"דם מתערבב עם דמעות מלוחות,הם כבר יודעים שאין בך כוחות".

אני מרגישה חלק מהסרט רקוויאם לחלום.

לא ידעתי שאני אגיע למצב שאני אהיה חלק מזה.

בא לי לתקוע לאותו רופא ביד את המזלג ההוא,כמו שההיא עשתה,

ולהחזיר לו את הכאב שאני עוברת עכשיו.אני מרגישה חסרת תחושה.

אני מרגישה כמו....זה:

http://www.youtube.com/watch?v=kXYiU_JCYtU

רק יותר גרוע.

הרבה יותר.....

אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב החדש הזה שנקלעתי לתוכו.

האדם היחיד שיכול לעזור לי,עזב אותי.

מעולם לא התמודדתי עם מצב קשה מזה....

התמודדתי עם מוות כבר מספר פעמים בחיי....השנה זאת הפעם השנייה....

כבר איבדתי כלב של חבר של אבא,חבר טוב של אבא שמת מעישון ויכל להגיע כל כך רחוק,אחות של

סבתא רבא שאיבדתי השנה....כשהיא מתה זה גם שבר אותי....

בפעם האחרונה שראיתי אותה חייה היא זכרה אותי כשאמרו לה את השם שלי,אבל לא זיהתה את פניי...

היא לא זכרה אותי בכלל....

טוני,אתה יכול לעזור לי....עדיין....עוד לא מאוחר מדי....אבל ייתכן מאוד שבקרוב כבר לא תראה אותי....

וגם לא אף אחד שחיי בעולם הזה. אני אמסור ד"ש למי שתבקשו שחיי בעולם הבא.

רק מסרו לי את שמו. הוא וודאי ישמח שמישהו חושב עליו עכשיו....



...

נכתב על ידי , 31/10/2007 15:32  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



the curiosity that killed the cat


יש לי עוד בלוג,רק שאני לא מצליחה להכנס אליו :]

(וגם חסמו לי את התגובות ורשמו אותי לטבעת של פול אאוט בויי -_-")

המממ.....אז פוסט ראשון חבריה =]



שיו איזה מפריד שקסי.

הבלוג השני שלי:

israblog.co.il/448899

 

חיבבתי אותו.

הוא די מצא חן בעיני מהפעם הראשונה,

היה בו משהו,שונה.

אחר כך שמתי עין על מישהו אחר,

אך לא היה שום סיכויי בינינו,אז וויתרתי.

אחר כך חזרתי לחבב אותו כמו פעם,

ואפילו יותר.

עבר קצת זמן,התהאבתי בו.עד מעל הראש.

הוא עונה לכול הקרטריונים שלי,

והוא האחד הראשון שענה לכול הקרטריונים שלי.

הגיל שלו,מצויין.

המראה,עיניים בהירות ושיער כהה,

כמו שרציתי.

שומע את הצלילים שאני אוהבת,

מתחבר לחתולים,כמוני.

הדרך שבה הוא מתנהג,הקול שלו.

הרגישות,הביישנות,האי ערסיות,המסתוריות.

המסתוריות בעיקר,

כשיש משהו מסתורי,זה מרתק לדעת עליו עוד,

זה מסקרן.אך איך שאומרים,

הסקרנות הרגה את החתול.

כתבתי עליו שיר באנגלית.

אין לי מושג איפה הוא.

אני מציירת אותו במחברות,

בתור דמות מצויירת,

בתור אדם,

היום למשל ציירתי אותו כאדם.

אפילו ציירתי את סמל ביה"ס על

החולצה האדומה שהוא כביכול לבש היום.

את המכנסיים האפורות שלו,

את התיק ג'אנספורט החום\אדום.

את הוואנס שלו,שבעצמי רציתי פעם לקנות

אבל לא הספיק לי הכסף.

אני אוהבת את האופטימיות שלו.

הסקרנות הרי הרגה את החתול.

מה זה אומר לגבי?

נכתב על ידי , 24/10/2007 16:00  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





904
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לEmptyNight אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על EmptyNight ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)