סליחה על העיכוב של הפרק..
אנלי תירוץ..
פשוט אנלי זמן..
(טוב זה כן תירוץ XD.. )
"ביל איפה אתה?.." שאל טום
"טום?.. אתה בוכה?" שאל ביל שהיה מופתע משיחת הטלפון שהפריעה לו ולליאל.. XD
"ביל בבקשה תבוא לכאן.. אני צריך אותך.." אמר טום שהמשיך לבכות..
"אני בא טום..אל תבכה.." אמר ביל שדמעה ירדה מעינו..
ליאל שראתה את הדמעה התיישבה ליד ביל וניגבה לו אותה..
"אני צריך אותך..פה לידי.." חזר טום על דבריו..
"אל תדאג.. אני פה בשבילך.." אמר ביל ותוך כדי קם מהמיטה..
השיחה נותקה..
"מה קרה?.." שאלה ליאל
"לא משנה.." אמר בעודו לובש על עצמו משו ומסדר את שיערו במהירות..
"ביל?" אמרה
"מה? אמר ועצר לשניה.
"אתה בכית פה.. אל תגיד לי לא משנה.." אמרה והרימה את ראשו
"בבקשה לא עכשיו..אני יסביר לך בדרך לשם.." אמר. הוא לא יכל להיסתכל לה בעיניים..
הוא לא רצה שאפחד יראה אותו בוכה..בעיקר לא היא..
שניהם התארגנו בשיא המהירות ונכנסו למונית..
"עכשיו אתה מוכן להסביר לי?.." שאלה
הוא הוריד את ראשו..
"ביל תסתכל אליי.." ביקשה ממנו ושמה את ידה על הכתף שלו
הוא הסתכל בקושי.. עד שהמבט שלה תפס את המבט שלו והוא לא יכל להשתחרר ממנו..
"בזמן האחרון אתה לא מסתכל לי בעיניים..קרה משו?" אמרה..
"לא.." אמר בשקט
"לא שמעתי..מה אמרת?" שאלה
"לאא" אמר יותר חזק..
"אז תסביר לי.. בבקשה?" אמרה
"אני לא יודע מה קרה לטום..הוא בכה לי בטלפון ואני לא יכול להישאר רגוע כשהוא צריך עזרה ואני לא לידו.." אמר ביל במהירות בכדי לא לבכות..
"אהה..למה לא אמרת.. אבל זאת הסיבה לזה שאתה לא מסתכל אליי?" שאלה
"כן.." אמר
"בטוח..זאת היחידה?" שאלה..היא רצתה להיות בטוחה שלא קרה ביניהם כלום..
"כן.." אמר (חח איזה מתעללת למה היא ביקשה ממנו להגיד הכל פעמיים?!)
הם הגיעו.. טום חיכה להם בכניסה..
הוא וביל רצו אחד אל השני והתחבקו.. ליאל עמדה בצד..
הם נפרדו וטום הלך לחבק את ליאל.. הם התחבקו זמן מה עד שטום החל לפתע לבכות על הכתף שלה..
ליאל הסתכלה על ביל במבט של 'מה עשיתי?'.. והוא החזיר לה מבט של 'הכל בסדר זאת לא את..' היא הרגישה מעט הקלה..
"מה קרה טום?" שאלה ליאל..
"אוףףףף אני שונא את עצמי כלכך" אמר טום והחל לבכות יותר חזק..
היא ליטפה את גבו..
"איך אפשר לשנוא אותך?" ניסתה לנחם אותו
"עובדה שהיא שונאת.." אמר
"מיזאת היא?....................לאא...............זה לא מי שאני חושבת.........." אמרה
"זה כן.." אמר
"לאאא.. נוו דיי.. אל תחשוב ככה.." התנתקה מהחיבוק וניגבה לו את הדמעות..
"אני לא חושב..אני יודע!" פרץ שוב בבכי
"טום זה הדבר האחרון שהיא תעשה..לשנוא אותך?זאת אפילו לא אופציה!.." אמרה
"טום אני לא אומר אתזה בגלל שאתה אח שלי..אבל אי אפשר לשנוא אותך.. כל דבר שאתה עושה רק גורם להתאהב בך.. אתה לא מתאר לעצמך כמה בנות בעולם אוהבות אותך.." אמר וקרץ לו
"אבל מה הן שוות?! אותה אני רוצה, אותה אני צריך..פה..לידי..לא אכפת לי! שכולם ישנאו אותי!..רק שהיא לא.." אמר ונפל על ברכיו והחל לבכות..שוב..
ליאל לא הבינה מה קשורות ומי הן הבנות שביל דיבר עליהן.. אבל היא התעלמה מזה..ביל החל לבכות גם..
"ביל..חסר גם שתשבר אתה.." אמרה וליטפה אותו..
"מאוחר מידי..כשהוא נשבר אני נשבר מיד אחריו..ככה זה אצלינו.." קטע אותה וחיבק אותה
"אם שניכם תישברו מי יעזור אחד לשני..מי יתמוך אחד בשני?.." אמרה וחיבקה אותו חזק
"באמת שאינלי מושג.." אמר וגם חיבק אותה חזק
"ביל אל תיתן לשניכם ליפול..הוא צריך אותך לידו.. כמו שאני צריכה אותך לידי.." אמרה וניגבה לו את הדמעות..היא נישקה אותו נשיקה רכה על השפתיים
"עכשיו לך אליו ותדבר איתו.. אני הולכת לכמה דקות" אמרה ונתנה לו עוד נשיקה קטנה
"אל תלכי..בבקשה.. אני לא יוכל להתמודד איתו לבד" אמר
"ממ נשיקה תעזור לך להתמודד?" שאלה ונתנה לו (שוב..) נשיקה קטנה והלכה
ביל הלך לטום.. הוא התכופף אליו וחיבק אותו..
"טום אני לא יכול לראות אותך ככה..יש משו שאני יכול לעשות בשבילך?" שאל ביל
"תעשה שהיא תסלח לי.." דרש טום בקול שקט
"טום.." אמר ביל
"אתה רואה?!.. אתה לא יכול לעשות בשבילי כלום..אפחד לא יכול לעשות בשבילי משו!" קטע אותו ברוגז
"אתה יודע שזה לא תלוי בי.." אמר ביל בעצב..
"פשוט תעזוב אותי!" אמר טום
"אני נשאר פה!" אמר ביל
"לא אתה לא..אתה הולך עכשיו" אמר והצביע לכיוון הכניסה של הספא
"אני לא הולך..אתה יודע שאני עקשן חבל לך לנסות להעיף אותי מפה..כי זה לא יצליח לך" אמר ביל בביטחון
טום רק המשיך לבכות ולבכות בלי להפסיק.. ביל חיבק אותו..
ליאל נכנסה לספא והביטה לכל הכיוונים.. המקום היה ריק..
'למה ריק פה?.. חשבתי שזה הספא הכי טוב באזור..' תהתה
"שלום אפשר לעזור לך?" שאלה אותה אישה שישבה בקבלה
"אממ כן את יכולה להגיד לי בבקשה, איפה נמצא החדר של טום וסתיו?" ביקשה ליאל (חשוב לציין שבנימוס..XD)
"מי את?.." שאלה האישה
"חברה.." ענתה
"סליחה זה מידע מסווג., לא כל אחד יכול לראות אותו.."השיבה האישה לבקשתה..(כמה צפוי..T_T)
"כן הבנתי שלא כל אחד יכול לראות אותו.." אמרה
"מצטערת.." אמרה האישה והורידה ניירות לריצפה משולחנה
"אבל את יודעת מה.. אני אשאל את הבוס שלי.." אמרה האישה וחייגה
ליאל הסתובבה בשמחה והלכה שוב לדלפק.. היא ראתה שהאישה מדברת מלא זמן..
'רגע למה שלא ננצל אתזה שהיא לא רואה... (*פרצוף מרים גבות*) ' חשבה לעצמה וסיבבה את הספר אורחים..
'טום..טום..טום..טום..טום.. או הנה טום קאוליץ'! חדר 180 ו.............סתיו קאוליץ' ?! ' היא נחנקה לפתע..
"הכל בסדר?" שאלה האישה
"אממ כן הכל מעולה.. למה שלא יהיה.." אמרה במהירות
"אז ככה הבוס שלי.." התחילה האישה להגיד
"זה כבר לא משנה..נזכרתי איפה היא אמרה שהיא נמצאת..תודה בכל אופן" אמרה ורצה מהר למעלית
"טוב.." אמרה האישה ועיקמה את אפה
'אנשים מוזרים..נראלי אני יבקש מהבוס שלי חופשה' אמרה לעצמה וצנחה על הכיסא
ליאל יצאה מהמעלית ורצה ישר לחדר..היא דפקה על הדלת אבל לא הייתה תשובה..
"סתיו זאת אני" אמרה ודפקה חזק יותר
הדלת ניפתחה...סתיו עמדה בפתח..כולה בוכה, כל האיפור נמרח לה והיא ישר חיבקה את ליאל..
אחרי כמה דקות השתיים נכנסו לחדר.. ליאל סגרה אחריהן את הדלת..
"אוף אני בוכה.." אמרה סתיו והתיישבה על המיטה
"שמתי לב.." אמרה ליאל והושיטה לה נייר
"אני לא מאמינה שאני בוכה משטות.." אמרה וניגבה את עיניה
"שהיא..?" שאלה ליאל
"הוא סתם צחק איתי שהוא הזמין איזו אישה אחת..נוו זאת מהקבלה (הניפה את ידה) לצאת איתו.. ואני כמו סתומה (סליחה סתיו P=..) לקחתי אתזה קשה.." אמרה וקינחה את אפה XD
"הוא ממש חשוב לך, אה?" אמרה והושיטה לה עוד נייר
"את לא יודעת כמה.." אמרה ושתיהן שוב התחבקו..
טום וביל נכנסו לספא אחרי שנרגעו במקצת..
הם עלו במעלית והתיישבו ליד דלת מספר 180..החדר שלו ושל סתיו..
"יהיה בסדר.."אמר ביל ושם את היד שלו על הברך של טום
"אני מקווה.." השיב טום
הדלת נפתחה לפתע.. הבנות יצאו מהחדר והבנים ישר קמו..
ביל ליאל הלכו ישר אחד אל השני והתחבקו
"איפה היית יפה שלי?..את לא יודעת כמה הייתי צריך אותך איתי.." לחש לה
"הייתי עם סתיו... ותראה מה הולך לקרות בעוד חמש שניות.." אמרה בחיוך וסיבבה אותו לכיוון של סתיו וטום שהחליפו ביניהם מבטים
"עכשיו.." אמרה ליאל בתום החמש שניות
ו-א-ז... טום וסתיו רצו אחד אל השני והתחבקו..
ליאל הסתכלה על ביל במבט של 'אמרתי לך..'
"אני מצטערת!" אמרה סתיו
"אני מצטער..לא הייתי צריך להגיד אתזה.. אפילו לא בצחוק.." אמר
"אני לא הייתי צריכה לעשות את הסצנת קינאה הזאת.. זה לא היה במקום.." אמרה
"שששש זה בסדר.. רק תבטיחי לי שזאת הפעם האחרונה שאת חושבת שאני יוצא עם מישי אחרת.. אני ממש לא רוצה לריב איתך שוב.." ליטף את לחייה, אמר ונישק אותה (חח כמה דברים הוא עושה XD..)
"איך ידעת?!" התפלא ביל
"ממ סוד.." אמרה ליאל וחייכה..
"פשש חברה מסתורית ישלי.." אמר וחיבק אותה מאחורה
"טוב בוא נלך לקחת מפתח לחדר שלנו.." אמרה ליאל ומשכה אותו ברצועה של החגורה שבלטה..[נוו שלא הייתה בתוך הפסים האלה שעל המכנס שצריך להכניס את החגורה לתוכם (אם הייתה לו עניבה זה היה מאגניב!!) והתלבטתי בין החגורה לחולצה..אבל חולצה בלי עניבה זה מזכיר התעללות..קיצר קבלו אתזה איך שזה! ]
הם קיבלו את חדר מספר 179, חדר מול טום וסתיו..
היא נשכבה על המיטה ונאנחה..
"עייפה?" שאל והתיישב לידה
"כן קצת.. שני אלה כבר מעייפים אותי.." אמרה
"רוצה ללכת לסאונה או שאנלך כוח?" שאל
"כן.." אמרה וקמה באיטיות..
"אבל.." התחיל להגיד..
"אבל..אתה תמיד יודע שיש לי כוח ללכת לכל מקום שאתה הולך אליו \ ביחד איתך.." אמרה ונתנה לו נשיקה
הם לבשו בגד ים ומעליהם חלוקים..
הם יצאו מהחדר והלכו יד ביד לסאונה.. הם הורידו את החלוקים בכניסה ונכנסו.. הם התיישבו על הספסל ודיברו על כל מיני.. אבל בעיקר על כמה שהם חשובים אחד לשני וכמה שהם אוהבים אחד את השני..
"טום.. אני הולכת לליאל לכמה דקות.. אני צריכה לדבר איתה.." אמרה סתיו ופתחה את הדלת של החדר
"היא לא בחדר..היא עם ביל בסאונה.." אמר טום מחדר האמבטיה..
"תודה..ביי חמודי" אמרה ויצאה מהחדר
טום יצא מהאמבטיה וחייג לקבלה..
"שלום אפשר לעזור לך?" ענה קול
"כן..אני צריך למלא את האמבטיה בשוקולד.." ביקש טום
"למתי?" שאל הקול
"לעכשיו..ותגיעו כמה שיותר מהר.." אמר
"אין בעיה.. אנחנו כבר מגיעים" אמר הקול ושניהם ניתקו
בינתיים סתיו הלכה לסאונה..
'להיכנס או לא להיכנס' שאלה את עצמה לאחר שראתה את החלוקים של ביל וליאל תלויים בחוץ..
היא פתחה את הדלת...
המשך או היום או מחר..
קריאה נעימה..
33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
