אין לי אפילו משהו טוב יותר לומר.
נובמבר ובכללי החורף,זאת התקופה שאני הכי בדכאון.

אני אומרת שלפחות יש לי את הצבא שימלא לי קצת את הראש וירחיק אותי מכל העיר המפגרת הזאת,ומהאנשים האלה שסולדים ממני,ובצדק.

אני מנסה למצוא חברה אבל זה לא הולך. יש לי חברה אחת בעיר. אחת.
ממתי אני הדחויה? תמיד הייתי מוקפת אנשים.

ואז אתה הגעת. התאהבתי.

שברת לי את הלב אחרי החודשיים שהייתי נותנת הכל שיחזרו על עצמם,ומאז אני כמו זונה.

זונה זה אולי עוד מילה ממש יפה לידי.

אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך. אני אוהבת אותך!!!

למה לעזאזל היית צריך להשתנות ולהפוך לנרקומן חסר לב למה?!