2 נושאים איתנו על הפרק הלילה, לא קשורים אחד לשני.
1. קנאה.
"נעמה לי קנאת גברים מאהבת נשים" (נפוליאון).
מי לא קינא בחייו?
בחבר שלו, שקיבל יותר ממנו במבחן.
בשכן שלו, שקנה מכונית חדשה.
בבת/בבן הזוג, כשהחשש מקנן בתוכך.
יש כאלה שיותר, יש כאלה שפחות. לפעמים עם סיבה מוצדקת, לפעמים ללא סיבה אמיתית.
אך בעצם, הקנאה היא בעצם תולדה של חוסר הבטחון שלנו.
אדם בעל בטחון , לא מסוגל לחוש קנאה בשום דבר.
2.נשים ושיוויון*.
"אני לא מתחיל עם פמיניסטיות. פעם התקשרה אלי אחת, ואמרה 'בוא אלי, אין אף אחד בבית'. הלכתי אליה, ובאמת לא היה אף אחד בבית." ( רודני דיינג'רפילד- קומיקאי אמריקני ממוצא יהודי).
מראשית הפמיניזם, ומניצניו הראשונים, אי שם בימי האמנציפציה, המאבק לשיוויון בין נשים לגברים הלך וצבר תאוצה.
שמות כמו : סוזאן ב. אנתוני,אליזבט קאדי סטנטון, סימון דה בובואר( ספרה- "המין השני").
אירועים כמו: אישור הגלולה למניעת הריון ע"י ה- FDA בשנת 1960 .
עם כל זה, נשים לא טיפשות.
הן כמובן תמיד תדרושנה זכויות, הטבות וכיוצא בזה, אבל עד גבול מסוים. כלומר, עד מרחק פסיעה משיוויון מוחלט.
בשבילן , שיוויון מוחלט הוא אסון.
נשים פשוט נעלות מגברים. (טוב, לא תמיד... :) )
"הכתיבה אינה בהכרח משהו שיש להתבייש בה -
אבל עשה זאת בצנעה ורחץ את ידיך לאחר מכן. "
לילה טוב שיהיה.
* כל קשר בין הכותב לכתוב לשוביניזם, הינו מקרי בהחלט.