מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו. כי מעולם לא היה עכשיו.

לק"י

שיחה של חצרוני,

רק הבנאדם הזה,

הוא מה שאף אחד אחר לא יכול להיות.

מכניס בשיעור אחד

שמונה שיעורים.

ואיך אפשר שלא לקבל...

ערב תשעה באב,

עוד אחד,

עוד שנה,

 ועדיין לא הגיע המשיח,

עדיין לא שמחנו בתשעה באב,

יש עוד כמה שעות...

אנחנו רוצים משיח,

אנחנו לא יודעים אבל למה לצפות...

משיח זה לא סתם שהכל טוב פתאום,

ניסינו לחשוב על זה אתמול.

שפתאום תהיה הלכה אחת בישראל,

איזה יופי,

איך זה אפשרי?

מצד אחד אנחנו נעשה את אותו הדבר סופסוף כולנו,

אבל איך פתאום כולם ישנו הרגלים?

למשל-הרגלי הצניעות שלנו ישתנו בטירוף

אנחנו נראה לי אפילו לא יכולים לקלוט את הלכות המשיח במצב שלנו..

ובכלל-כולם כבר שמעו,

שלא כל עם ישראל יזכה להיות פה בזמן משיח,

אומרים שרק שליש מעם ישראל ישאר.

ומי אלו השליש שיזכו?

אלו שיאמרו בפיהם-

"הקדוש ברוך הוא אני מתחייב לעשות את רצונך,

לקיים את כל ההלכות! ולשמור את כל המצוות"

נשמע קשה, מוזר, מפחיד, בלתי אפשרי...

אבל,

הקב"ה רוצה את הצבא שלו, את הבנים שמכבדים את האבא,

לא בנים שהולכים בדרך זרה, בדרך אחרת.

בנים שבאמת אוהבים אותו,

אבא שילדיו אוהבים אותו-ומראים לו את זה,

רוצה לעשות להם את הכי טוב בעולם...

ואם הילדים לא אוהבים את אבא שלהם,

ולא עושים את מה שהוא אומר,

אין לאבא כלכך חשק...

אז בהתחייבות הזאת לבורא עולם

אנחנו מראים לו אהבה,

כמה שאנחנו מוכנים כן להיות בדיוק כמו שהוא רוצה,

לא תוך דקה,

במשך כל החיים להתקדם לזה,

ואפילו שרצינו אבל בסופו לא הספקנו

זה נחשב כאילו עשינו.

אבל חשוב לומר את זה,

לומר את זה בפה,

שאזנינו ישמעו.

שאפילו מי שעשה את כל ההלכות

שמר את כל המצוות,

אבל לא התחייב בפיו לעשות את זה,

זה לא אותו הדבר.

אבא שלנו רוצה מסירות נפש.

[כמוני.. :) ]

תעצמו רגע את העינייםתפתחו אותם בשביל להמשיך לקרוא...

תחשבו שאין מסביבכם כלום כלום כלום,

לא מחשב, לא פלאפון,

לא בית, לא גינה,

לא אנשים, לא חיות,

שום דבר לא נמצא סביבכם

ויש רק את הקב"ה

רק הוא ואתם.

והאמת שזה מה שיש תמיד,

כל השאר זה רק אחיזת עיניים של העולם הזה.

כל דבר יכול בין רגע להיות שונה,

אם היום יש לך כסף,

מחר הוא יכול להעלם.

אם היום ברוך ה' אנחנו בריאים ושלמים,

מחר חס וחלילה.

אם היום יש לי חברים,

מחר יכול להיות שום דבר.

אם היום יש לי משפחה,

מחר חס וחלילה.

הכל,

הכל זה ככה.

הכל אחיזת עיניים,

יש רק את הקב"ה פה.

ואם זה רק הוא,

אז ברור שאני עושה את מה שהוא אומר.

לא הכל בתוך רגע,

אף אחד לא מצפה שנשתנה תוך יום,

אבל לדעת שזאת המטרה שלי,

אלו החיים שאני באתי לחיות,

אלו החיים שאני רוצה.

ושלב אחרי שלב לעלות.

יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו

שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך.

הרחמן הוא יזכנו לימות המשיח ולחיי העולם הבא.

שלכם,