No Life

עוד כמה ימים יש לאמא יום הולדת.

ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה.

קשה לי ללכת לבית קברות...אני לא הולכת הרבה...זה סתם כואב בלב

אני לא מרגישה שאני מסוגלת ללכת לבית קברות הפעם...

כנראה שאני רק אדליק נר זכרון...

איך בכלל חוגגים יום הולדת למישהו שמת?

אמא שלי נפטרה לפני 11 שנים...לפני יום הולדת 7 שלי...

לפעמים אני הולכת...ומרגישה כמו מטומטמת...לדבר עם מצבה

לקוות שהיא אולי שומעת אותי...

ולבכות שם על אמא...

אני כל כך מתגעגעת אליה!

לגורל אין רחמים...הוא קוטף רק את הטובים!

גורל אכזר...נתן לי לגדול בלי אמא...

בלי מישהי לדבר איתה על עיניי בנות...בלי מישהי שתראה לי את הדרך...

שתחבק כשעצוב...שתנחם אותי כשרע לי...שתידאג לי כשאני חולה...

אני מתגעגעת אליה כל כך)=

היה לפני איזה שנתיים בלוג

ועם הזמן הרגשתי שכל העולם ואחותו מכירים אותו...

הרי הרעיון היה לכתוב מה שאני מרגישה בלי שאנשים לא רצויים יזיינו לי בשכל וישאלו מה יש לי.

חלק היה בגללי...כי נתתי לאנשים להיכנס.

חלק פשוט מצאו. חדרו לי לפרטיות.

הפעם זה יהיה בלוג בלי תמנות שלי ושל אף אחד שקשור אלי!

בלי שמות.בלי שטוית...רק זיוני שכל(=

(אולי אני עוד אחטוף קריז ואחליט שאני שמה זין על כולם וחושפת את פרטי האישיים)

וקצת על עצמי...

בחורה בת 18 וחצי...גרה בעיר מסריחה בצפון הארץ.

אומרים שאני מפונקת...

קצת דפוקה...

קצת משוגעת.

סיימתי לימודים וכרגע אני לומדת במכללה.

לא עובדת כרגע (כמו שאמרתי עיר מסריחה בצפון שאפילו אי אפשר למצוא פה עבודה!)

אוהבת חיות בעיקר חתולים.

צמחונית (אבל גם לא אוכלת ביצים)

יש לי חבר כבר כמה שנים...מדהים מתוק חתיך ומשוגע כמעט כמוני(=

זהו בינתיים...

פוסט ראשון

קצר ולעניין לא?