אתם יודעים, אנשים משתנים
משתנים כל כך הרבה פעמים..
כמה עוד יש לעבור..
ובינתיים ..
אנשים משתנים
ואנשים ממשיכים
אנשים נעלמים
ואנשים פשוט מתאדים לי מול העינים
אחרי כל ההבטחות,
אחרי כל המכתבים,
אחרי כל הבכי,
ואחרי שכבר עברנו את הכל..
אנשים משתנים ובכלל אין ספק
ואולי, אולי יום אחד אני אמצא
אותם שוב,
את האנשים האלה
האנשים שהשתנו,
והאנשים שכבר השתנו כל כך
הרבה פעמים שכבר חזרו להיות
מה שהיו.
ולפעמים נדמה שהם כבר כל כך
שונים, כל כך שונים ולא מוכרים
ואולי - אפילו מוכרים עד כאב
אנשים משתנים ואין טעם לנסות
להגיד שלא.
כי זה שקר.
ואסור לשקר.
ואומנם ? מי אמר שאסור לשקר ?
הרי השקר הפך לתורת חיים,
וכל זה למה ?
כי אנשים ... פשוט, משתנים
אני יודעת שגם אני השתניתי,
אפילו השתנתי נורא
אבל אני יודעת,
שגם כשאהיה גדולה
שאפגוש שוב את האנשים שהתשנו
וחזרו, והשתנו, וחזרו..
אני אזכור אותי.
את הילדה הקטנה בת ה-12
שכבר אז הבינה שמשהו פה עקום
את הילדה בת ה-8, ה-9
ה-4, ה-3 וה-16.
אחרי כל שנה שעוברת,
אם זה בתמונות או בדברים שכתבתי
אני רואה כמה השתניתי, וכמה התבגרתי
ואולי - האם השתנות היא בעצם התבגרות ?
אולי מי שמשתנה בסך הכל מתבגר, וממשיך הלאה ?
אבל הוא ממשיך הלאה ושוכח,
שוכח כל מי שעזר לו, או איך שאומרים
"כל האנשים הקטנים שבדרך"
אבל אני חושבת, ש"האנשים הקטנים"
הם בעצם האנשים הכי גדולים
אלה שהצליחו לגדול ולזכור,
לזכור מה רצו שעוד היו תמימים,
להיות שחקנים, זמרים וסתם, חוקרים של מזג האוויר.
כי בסופו של דבר, אם אתה לא זווכר את האנשים
הקטנים שעזרו לך בדרך להיות גדול,
מי אתה בעצם ?
אני לא חושבת שאני גדולה
להפך, - אני חושבת שאני מאוד- מאוד -מאוד קטנה
וגם - אף פעם לא רציתי להיות גדולה.
כי מי שקטן, ניחן בכל כך הרבה תבונות
שהמבוגרים לא יכולים להבחין בהם,
בין אם זאת אשמם, ובין אם לא.
כי התמימות? היא המתנה הכי טובה,
שאדם יכול לקבל.
אנשים משתנים ואין שוב צורך להכחיש.
וגם אני כבר הבנתי,
שאנשים משתנים ואי אפשר להאשים
בין אם זה הזמנים, החברה, הגיל
או סתם בחירה אישית
כי אנשים משתנים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MenTeL tHaT oNe