איזו הרגשה זין זאת שכל פעם שחבר שלי יוצא עם חברים, הם יוצאים למסיבה והוא חוזר באיזה 5 בבוקר בעוד שאני וחברות שלי לא יודעות מה לעשות עד שכבר השעה מאוחרת מידיי ואז אנחנו יוצאות לאיזה מקום מעפן ומבזבזות מלא כסף על מוניות הלוך-חזור. חברה אחת לא רוצה ללכת למסיבות, חברה שנייה לא אכפת לה לאן הולכים ומצד שני גם לא בודקת ויוזמת לאן הולכים, וחברה שלישית - היחידה שאני יודעת שאפשר לסמוך עלייה שנצא לאנשהו חוץ ממני - יכולה להתבאס קשות ממקום שלא "מגניב" מספיק.
היום חברה לא יוצאת איתנו ואנחנו רק שלושתינו ועוד אחת שמצטרפת. אין לנו לאן לצאת ומה לעשות, כל יום שישי מחדש, ובגלל שאני היחידה עם הרשיון אז רק אני יכולה להסיע ואסור לי לשתות, וגם ככה לא תמיד כי אסור לי להסיע יותר משתיים ואנחנו ארבע בנות בדר"כ, ומעבר לכך אני שונאת לקחת את האוטו כי זאת אחריות - תמיד לדאוג שהכל בסדר עם האוטו ואסור לי לשתות.
המקומות המגניבים באמת שאפשר ללכת אליהם או שהם מאוד רחוקים ומונית זה יותר מידיי יקר, או שהכניסה בגיל מוגבלת למרות שכבר יש לנו 18 וזה כל כך מעצבן אותי שחבר שלי יכול להכנס לאן שבא לו, יש לו מלא חברים שלכולם יש רשיון והם תמיד יודעים לאן ללכת וזה מעצבן אותי שיוואווו כמה שזה מטריף אותי! נמאס לי כבר מהמצב הזה ועכשיו אני לבד בבית, מרגישה שמנה וגלמודה, לא מצליחה בכלל לאכול כי יש לי שן בינה שבוקעת והיא קורעת לי את העור מסביבה, החבר לא יכול לדבר ושתי חברות לא עונות ואחת אני בכלל לא רוצה להתקשר אליה כי פתאום היא מודיעה שהיום היא לא יוצאת איתנו וגם ככה זה לא שאנחנו איזו חבורה ענקית.
מבואסת רצח.... האמת שמצידי להשאר בבית היום וזהו.
אתמול עשיתי על ההליכון והיום אכלתי קצת יותר מידיי, אופייני לשיעמום וליום שישי. מחר תיכננתי שוב הליכון. נמאס לי להתעורר מוקדם, אבל אין מה לעשות בגלל השן בינה המזדיינת הזאת שמעירה אותי בבוקר והציפורים שתקועות לי בחדר שמעירות אותי כל בוקר
באמת שמישהו פשוט צוחק עליי מלמעלה! החיים שלי הם בדיחה מהלכת!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Prosle