חזרתי מניו-יורק, שבוע שלם בו הלכתי כל יום לפחות 4 קילומטרים ולא אכלתי יותר מידיי. כמובן שאני ממשיכה בירידה למטה, למרות שזה קצת נעצר כי אכלתי ארוחות די מלאות בבוקר, צהריים וערב. היום תיכננתי להוסיף ספורט. הבנתי שתמיד אהיה בדרך החיים הזאת, זה לא שיום אחד זה ייפסק והכל יהיה בסדר, תמיד אצטרך לשמור והאמת שאין דבר רע בזה, שוקולד וכל מיני ממתקים וג'אנק פוד זה לא דברים שטובים לבריאות, וגם אפשר לאכול במסעדה הכי ג'אנק פודית דברים יחסית סבירים כמו סלט עם תוספות כארוחה או משהו כזה.
אני לא נצמדת לתפריט שזה גם דבר טוב - כשאני מכריחה את עצמי לאכול דברים מסויימים אחרי זה מרוב שנמאס לי אני לא נוגעת בהם שנה. אז בשביל מה? זה לא עושה טוב לכלום. כל מה שחשוב הוא לאכול בריא, קצת, ולא דברים משמינים. (בריא יכול להיות משמין).
תיכננתי להיות באוגוסט בפרופורציות הרצויות כדיי שסוף סוף אוכל ללכת לים בלי לבכות אחרי זה או לפני זה, בלי להסתכל לצדדים כל כך הרבה, לראות אם מישהו שאני מכירה מסתכל עליי.... זה כל כך מייגע. יש אחת שהייתה בכיתה שלי שהיא שחומה והיא לא רזה כמו שמראים את הדוגמניות אבל יש לה פרופורציות כל כך יפות, היא נראית מדהים בבגד ים ויש לה שיער ארוך וחום, היא מצחיקה וכיפית ונחמדה וכולם באמת אוהבים אותה, יש אחד שרציתי מאוד לפתח איתו שיחה כלשהי כי הוא ממש עשה לי את זה אבל תפסתי ממנו ילדותי וחסר נסיון אחרי שלא הצלחתי, פתאום בנשף אני רואה שהם מדברים אחד עם השנייה ופתאום אני רואה בפייסבוק שלה תמונות שלהם ביחד בכל מיני מקומות ואני חושדת שהם כנראה ביחד..
וזה ממש... עושה לי לא טוב. אני לא מבינה, באמת שלא, איך היא זכתה בגוף שיכול להשתזף, שיער ארוך וחום שכל כך מתאים לה ואופי כזה קופצני ומקסים?
אני רוצה לעשות שינוי... שינוי בטיפוח שלי, שינוי באהבה העצמית ובביקורת העצמית שלי
רוצה לאהוב, את הסובבים ובעיקר את עצמי. בגלל זה... הדיאטה. שאוכל לאהוב את החיצוניות. לדעת שאני הולכת אחרי מטרות, שנגמרה ההפרעת אכילה ונשארה רק דיאטה במטרה להרזות ולהרגיש יותר טוב.
בינתיים... זה ממשיך. זה תמיד ימשיך, פשוט אני בסטטוס שבו אני עדיין לא מרוצה מאיך שאני נראית.
בהצלחה בנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Prosle