ללא מעצורים

היי אנשים D:

איך יום שבת?

טוב, תודה על כל התגובות!

זה נותן רצון להמשיך P:

אז הנה הפרק השלישי.

מארועי הפרק הקודם

לא...אנ... אני...  לא..." אביב גימגם.

"מה קרה?" שאלה סיוון.

"דולב.... מגדל המים... המקום שלנו....אנ... לא..."

"לא אין סיכוי! אתה באמת חושב שזאת היא?"

אביב הנהן בראשו. הוא עדין היה בשוק.

"אנחנו הולכים עכשיו למזכירות!"

- - - - - - - -

"אני אוהב אותך. אני רוצה שתדעי את זה. אני רוצה שתבטיחי לי שלא תנסי למות.

החיים שלי יהרסו אם תמותי"

"אני מבטיחה"

"לא, לא. תסתכלי לי בעיניים. תבטיחי לי"

דולב הסתכלה עומק בותך עינייו הירוקות של אביב.

"אני מבטיחה אביבי. אני מבטיחה"

אביב חיבק אותה. שניהים ידעו שזהו., שזה נגמר.

הניסיון התאבדות הזה הרס את החברות שלהם.

אבל הם לא יפסיקו להיות ידידים.

- - - - - - - -

"טוב, הנה 2 מנות. איפה הכסף?" אמר אחד מהם.

"הנה." אמר השני והוציא כסף מכיסו. "זה טוב נכון?" המשיך לומר.

"זה מצוין! תאמין לי!"

דן שמע הכל. ואז הוא זז קצת.

עלים נפלו על שני הנערים והם הביטו למעלה.

וראו את דן.

"הוווו, יש לנו מצוטט" אמר אחד הנערים וחייך חיוך זדוני.

פרק שלישי

"זכרון אחד"

דן חזר לביתו,

כשהוא בקושי מצליח לזוז.

חולצתו הייתה קרועה, הוא היה מלא חול,

ודם. היה לו פצע בשפה ופנס בעין,

וכמה סימנים כחולים.

למזלו כולם כבר ישנו, כך שאפחד לא ראה את פצעיו.

הוא נכנס לאמבטיה הוציא פלסטרים,

ושם אותם על הפצעים.

הוא היה עייף מהמאבק הקשה עם שני הנערים.

הוא לא זכר כל כך הרבה,

לא ידוע למה.

הוא רק זכר שהוא שכב על ריצפה באיזה חדר,

ידיו ורגליו קשורות, וסלוטייפ על הפה שלו.

ושני הנערים מרביצים לו חזק, שוב ושוב.

דקירה קלה ביד ימין, הסיטה אותו מהזכרונות,

הוא הביט ביד. היה שם פצע.

אבל זה לא היה דומה לשאר המכות,

זה היה עמוק וקטן. כיאלו משהו נכנס לשם.

סחרחורת תקפה אותו, הוא כמעט נפל,

ואז עוד זכרונות הציפו את ראשו.

הוא ראה את עצמו על הריצפה,

מלא דם. חסר כח,כבר עייף מלנסות להאבק.

ואז אחד הנערים בא עם מזרק,

ומכניס לו אותו ליד, פתאום הוא כבר לא זז.

זה כל מה שהוא זכר. ואז הוא הבין.

הוא הבין את הרגשת העייפות הכבדה,

את זה שהוא לא זוכר כמעט כלום.

כן, הם הזריקו לו סמים.

- - - - - - - -

סיוון ישבה בחדרה ושמעה מוזיקה,

ואז מישהו דפק על הדלת שלה.

"כן" היא אמרה.

סיי-ג'יי נכנס ואמר "היי מותק!"

"היי נשמה"

סיי-ג'יי התקרב חיבק אותה ונישק אותה בפה.

"אני כל כך אוהבת אותך!"

"גמאני אותך"

הם המשיכו להתנשק. נישקה מלאת אהבה.

הם כל כך אהבו אחד השני. הם היו כל כך מתאימים ביחד.

"אל תתכנני כלום ליום שלישי, יש לי הפתעה בשבילך"

"הפתעה? לכבוד מה?"

"אני לא מאמין שאת לא זוכרת!! יום שלישי אנחנו חוגגים שנה ביחד!"

"וואלה!! איזה סנילית אני"

- - - - - - - -

שירן ישבה בקניון באחד השולחנות.

'נו איפה סיוון וסיי-ג'יי???' היא חשבה לעצמה.

"היי שירני" אמר קול מוכר.

שירן הסתובבה ופשוט לא האמינה,

"איתי?!!?!?!?"

אני חושבת שיצא פרק ממש יפה,

אהבתי את החלק הראשון D:

אוהבת המון,