טוב היום קיבלתי טלפון,
ממישו שהיה משמעותי בחיים שלי
לטוב ולרע...אבל בעיקר לטוב
מישו שאי אפשר לשכוח
מישו שלא רוצים לשכוח
לפני כחודשיים נכנסתי לצרה...
צרה? אל תחשבו על דברים הזווים
משהו ביני לבין עצמי...
אבל משהו שאי אפשר לפתור כל כך מהר
אולי אם אני אגיד את זה זה ישמע פשוט..
אבל לא זה כל כך לא!
זה מפחיד,זה מערער...
כל כך לא ידעתי מה לעשות עם זה למי אני אמורה לפנות...
אני פשוט פחדתי פחדתי שיגידו לי שאני לא אוכל לרקוד
שאני לא אהיה במשפחה שלי בבי"הס שלי בחברים שלי
פחדתי להיות לבד=\
פחדתי שיגידו לי שאני לא יכולה לחיות...
לכן שתקתי..
הייתי בהתחלה של כל הסיפור..
אבל הבנתי שאין פה פרופורציות...
שמשהו לא תקין..
ושאני לא יכולה להתמודד עם זה לבד..
ומי שהיה שם - היה הוא...
פניתי אליו והוא עזר לי הכי שבעולם
אלף ואחת שיחות עידוד
שכל כך עודדו אותי הוא תמך בי לאורך כל הדרך
ובזכותו יצאתי מזה...
הייום הוא התקשר אליי...
"את יודעת שאני פה בשבילך תמיד,אבל הכל אל כמו פעם
ואני לא לידך כמו אז..אני לא יכול לעזור לך
עד כמה שאני רוצה.."
כיף וכואב לשמוע...
"בשבילך תספרי למישהו,מישהו שאת סומכת
שיעזור לך תמיד..."
אבל אני לא מוצאת עוד מישו כמוך שאני יכולה לסמוך עליו...
אני מחפשת מישו שיעזור לי לא להכנס לזה שוב..
ואני לא מוכנה מספיק בשביל שהמישו
הזה יהיה אני...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
