לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מישהו היום דרך עליי ואני לא יכולה לקום...



כינוי: 

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

פרק 3


בפרק הקודם:

לפני 5 שנים שאת היית רק בת 10 המחלה הזאת התגלתה אצל אביך.מאיה לחשה לעצמה:"אבל זה קרה אחרי" והמשיכה להקשיב לאמה,אמרה אמרה לה בהתחלה היית די קטנה לא רצינו להדאיג אותך ולספר לך סיפרנו לרוני אחותך הגדולה.ישר לקחנו אתכן לבדיקות לבדוק שזה לא עבר גם אליכם הרי זה תורשתי

אז אין לך מה לדאוג הכל בסדר איתכן.

"ואת ואת אמא את בסדר?"

אמה שתקה ולא ענתה לה מאיה שאלה שוב

"אמא את בסדר?"

 

[הדס התשובה בשביל,עאלק צפוי:P]

 

פרק 3:

אני?אני עוד לא נבדקתי

מאיה הסתכלה עלייה והרגישה שליבה נחתך לשניים

"אמרה את חייבת להבדק"

"אני בסדר,אני מרגישה שאני בסדר"

ולפעמים רגשות מטעים"

אמה הסתכלה עלייה וראתה שבמשפט שהיא אאמרה היא התכוונה לעצמה ובלי היסוס שאלה

"מאיה,מה קרה חמודה?"

"חשבתי שאני אוהבות אותו חשבתי שהוא הכי טוב בעולם אבל הוא בעצם רע ואני שונאת אותו

לפעמים זה ברור מעליו שאנחנו אוהבים את האנשים האלה אבל בעצם לא"

"מי זה"

"הוא [מאיה הסתכלה על הגופה]"

"אבא שלך?"

"לצערי"

"לצערך?? אבא שלך שתמיד אהב אותך ודאג לך

את ממש כפויה טוב,ממש חצופה" אמה לא יכלה לשמוע

את דבריה של מאיה וכעסה מאודד.

אבל מאיה לא ויתרה היא רצתה לספר לה מה קרה.

"אם רק היית יודעת מה הוא עשה לי"

"מה הוא עשה??את עוד ממשיכה,אני לא רוצצה לשמוע "

צעקה אמה בקול של בכי

"עופי לחדרך עכשיו"

מאיה עלתה לחדרה בריצה,טרקה את הדלת

ולא הפסיקה לבכות.

רוני אחותה הגדולה שמעה אותה ונכנסה לחדרה.

"מאיה מה קרה מאמי?"

"כלום,אני רוצה להיות לבד"

"זה בגלל אבא נכון?,אנחנו צריכות להיות חזקות זה קרה ואי אפשר לשנות את זה"

"זה בגללו כן,אבל לא בגלל שהוא מת מגיע לו למות!

תגידי הוא עשה את זה גם לך??"

"מה, על מה את מדברת?"

"את אוהבת אותו?"

"מאוד" אמרה רוני.

"אני רוצה להיות לבד"

"מאיה,אולי אני יכולה לעזור לך?"

"אפחד לא יכול לעזור,צאי מהחדר שלי"

[צעקה מאיה] ורוני הלכה.

 

השעה אחת עשרה בלילה מאיה

רק ממשיכה לבכות עד 4 בבוקר היא בכתה

ב4 היא הלכה לישון

וקמה ב6 לבי"הס.

 

השעתיים הראשונות היו עם המורה דוד...

היא הלכה להסביר לו מה קרה

שעינייה עדיין אדומות מהבכי של אתמול

אדומות ונפחות מחוסר שינה.

דודשכעס על ההיעדרות שלה והחליט לא להכניס אותה לשיעור

היא ישבה בחוץ במשך שעתייםם

ורק בכתה פתאום בשעה השנייה מישו בא והתיישב לידה

שאלה אותה מה קרה.?

מאיה הסתכלה עליו בעינייה הנוצצות

"נעים מאוד אני..הראל"

[זה היה אותו אחד שאז לא התייחס אלייה]

"הראל?,שם נורא יפה"

מאיה מיד ניגבה את דמעותיה,

וסיפרה לו מה קרה לאבא שלה

היא לא סיפרה כלום מעבר לזה שהוא מת..

הראל שאל אותה למה היא בחוץ..

היא סיפרה לו..

הוא אמר לה יש לך עוד שעה?

היא אמרה לו כן..

בואי...

מאיה הלכה איתו...

 

נכתב על ידי , 31/10/2007 12:37  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 2


 

בפרק הקודם:

"הלו" אמרה מאיה

"מאיל'ה" שמעה מאיה בקולה המודאג של אמה

"אמאא,מה קרה?,מה את עושה בבית,קרה משו אני יודעת שקרה,אני מרגישה את זה"

מאיה לא נתנה לאמא שלה לדבר,לא שהיא יכלה לדבר

היא רק בכתה.

"קרה משו,אני לא סתיר ממך אבל את יכולה לבוא הבייתה?"

בלי שום מילה מאיה ניתקה ורצה הבייתה.

היא נכנסה לביתה ראתה את אמא שלה בוכה

ליד אמא שלה היה איש זר[כך חשבה]

שוכב על הרצפה...

 

פרק 2-הוא אבא שלי לצערי:

 

מאיה עמדה מול אמא שלה ולא הרגישה כלום

רק צער על שצריכה לראות את אמא שלה ככה

היא באה מאחוריה בשביל לחבק אותה..

היא התקרבה בהיסוס רב..

אמא שלה לא הבינה למה היא לא מגיבה

למה היא לע בוכה למה היא לא עצובה..

היא הסתכלה על האיש המת ראתה את פניי

היא ראתה שהוא לא זר כמו שחשבה

היא ראתה את אבא שלה

פתאום נעצרה עינייה התמלאו דמעות

היא לא יכלה לדבר

היא לא יכלה לדבר ורצה מהר לחדרה לפני שהדמעות

יצאו מעינייה היא חשבה לעצמה "למה,למה עצוב לי,הרי זה מה שרציתי.

מאיה לא אהבה את אבא שלה היא בכלל שנאה אותו

כל בוקר הוא היה בא להעיר אותה לבי"הס ותמיד מצא אותה מתכסה בשמכה

שכל גופה מכוסה ורק עינייה הירוקות מביטות בפחד החוצה.

אחרי שעתיים שמאיה רצת נרגעה היא ירדה למטה לסלון אמא שלה עדיין הייתה שם

יחד עם הגופה.

מאיה התקרבה לאמה ושאלה "איך זה קרה,ממה הוא מת,הוא היה אדם בריא,לא? "לא"

ענתה אמה ושתקה. במשך דקה הייתה דממה מאיה לא הגיבה..

ואמה מיד הוסיפה "הוא חלה באיידס כבר.." מאיה קטעה אותה באמצע וצעקה בבהלה "מהה לא יכול להיות,את בטוחה?" עוד לפני שחיכתה לתשובה של אמא שלה הוסיפה מאיה

"למה לא סיפרתם לי,אני ילדה גדולה בשביל לדעת".

מאיה לא הייתה נשמעת עצובה היא הייתה נשמעת יותר מודאגת אמא שלה דאגה ושאלה :"את בסדר?"

אני מוכנה לספר הכל אם תרצי כמובן "כן,בטח" אמרה מאיה

לפני 5 שנים שאת היית רק בת 10 המחלה הזאת התגלתה אצל אביך.מאיה לחשה לעצמה:"אבל זה קרה אחרי" והמשיכה להקשיב לאמה,אמרה אמרה לה בהתחלה היית די קטנה לא רצינו להדאיג אותך ולספר לך סיפרנו לרוני אחותך הגדולה.

ישר לקחנו אתכן לבדיקות לבדוק שזה לא עבר גם אליכם הרי זה תורשתי

אז אין לך מה לדאוג הכל בסדר איתכן.

"ואת ואת אמא את בסדר?"

אמה שתקה ולא ענתה לה מאיה שאלה שוב

"אמא את בסדר?"

 

נכתב על ידי , 28/10/2007 15:50  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1+עיצוב חדש:)


כמו שאמרתי בפוסט הקודם..

אני כותבת פה פרק 1 של סיפור

שאני כותבת...אז למטה

ותראו את העיצוב החדש שילי:)

 

 

פרק 1-סתם עוד יום רגיל?

 מוקדם בבוקר כמו כל יום

היא קמה לבי"הס

היא לא לומדת בסתם עוד בי"הס

זה בי"הס למחול.

 

היא רוקדת..היא אוהבת את זה,היא חולמת על זה.

היא קמה עם חיוך..חשבה שזה ייה עוד יום רגיל..

אבל לא...היום הוא בא להסתכל עלייה היא ראתה אותו שם

 עומד בדלת וצופה בהן,היא לא הכירה אותו

היא התרכזה רק בו היא לא הצליחה להתרכז בריקוד.

היא סיימה את השיעור הסתובבה לכיוון הדלת

והוא כבר לא היה שם..היא רצה אחריו..

"שלום אני מאיה" היא אמרה

והוא חייך והלך בלי לומר שום מילה.

 

פתאום עלו למאיה מלא מחשבות.

"מאיה מאיה" צעקה מיכל

"את ראית את התלמיד החדש?"

מאיה הייתה עסוקה במחשבותיה ולא ענתה..

מיכל התקרבה...נגעה בראשה ושאלה 

"מאיה את שומעת אותי?"

"כן בטח" "מה קרה"

"כלום רק חשבתי"

מיכל הייתה מודאגת אבל לא אמרה כלום

מיכל ומאיה הכלו לשיעור בלט

היא לא דיברה כל הדרך.

 

באמצע השיעור 

הטלפון של מאיה צלצל

הבטן של מאיה התמלאו פרפרים

ומחשבות מי מתקשר אלייה באמצע שיעור?

היא חשבה שזה טעות,היא התעלמה וכך כל התלמידים.

הטלפון סיים לצלצל ופתאום התחיל צלצול חדש

מאיה הרגישה שמשו לא טוב קרה היא ביקשה לענות

אבל דוד המורה לא נתן לה,הוא דרש ממנה ללכת לכבות אותו

והיא כמובן הלכה.

היא ניגשה לתיק וראתה שהשיחה מהבית..

היא פחדה,כי אפעם אין מישו בבית בשעות הבוקר

היא נבהלה ובלי לומר מילה יצאה מהסטודיו.

 

"הלו" אמרה מאיה

"מאיל'ה" שמעה מאיה בקולה המודאג של אמה

"אמאא,מה קרה?,מה את עושה בבית,קרה משו אני יודעת שקרה,אני מרגישה את זה"

מאיה לא נתנה לאמא שלה לדבר,לא שהיא יכלה לדבר

היא רק בכתה.

"קרה משו,אני לא סתיר ממך אבל את יכולה לבוא הבייתה?"

בלי שום מילה מאיה ניתקה ורצה הבייתה.

היא נכנסה לביתה ראתה את אמא שלה בוכה

ליד אמא שלה היה איש זר[כך חשבה]

שוכב על הרצפה...

 

 

נכתב על ידי , 26/10/2007 19:13  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,444

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפשוט עדידוש. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פשוט עדידוש. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)