בד"כ אומרים שאם מסתכלים על עצמכם עכשיו ומשווים אתכם למי שהייתם לפני שנה, בחיים לא הייתם מאמינים למי שהפכתם. 
 
לי זה לקח סביבות ה-3 חודשים. 
 
התחלתי מכינה מדהימה בירושלים עם אנשים אדירים מהחיים ומורים מעולים והתוכנית היא להתקבל לתקשורת חזותית בבצלאל. 
 
חזרתי לקשר עם רוב האנשים שאני אוהב ואני נמצא במסגרת מטורפת של עבודה ולימודים. 
 
לפעמים קצת קשה לעכל ולסחוב הכל כי זה באמת לא קל כל הלחץ הזה אבל אני בטוח שאני העתידי יודה לי על כך. 
זה שווה את זה. 
החיים ממשיכים הלאה. 
אני לא צריך לחיות בפחד שהכל יעלה בחזרה, עכשיו אני חי. 
הדבר היחידי שמפחיד אותי עכשיו זה שאני לא אספיק לעשות ולחוות כמו שאני שואף. 
 
"יש לי חדשות רעות וחדשות טובות, נתחיל עם הרעות.
 הזמן עף. 
נמשיך עם הטובות - אתה הטייס" 
אין מצב שאני נותן לעבר שלי למנוע ממני מלהתקדם. 
היה, נגמר, הלאה. 
ובנימה אופטימית זו, לילה טוב! 
(לא הסגנון שלי אבל אחלה שיר)