עוד בלוג נורמטיבי של אחת לא כל כך נורמטיבית :)

נגמר.

אתמול בלילה. רציתי אתמול שנסגור את העניין בינינו כקשר רשמי, של חבר-חברה, סוף סוף, שהרגשתי שמעט החלמתי מצלקות העבר. וסגרנו.

אבל הפוך.

נפרדנו.

היינו בחוף ראשון,ישבנו על החול והיה כיף ורומנטי.מתוך התשוקה הוא נשך אותי קצת הרבה חזק מידי, פעמיים...

והתחלתי לבכות בטירוף. הוא ביקש סליחה, אבל ממש כאב לי אז טיילתי בחוף לבד להירגע.

וכשנרגעתי הוא חיבק ואמר שזה היה מאהבה והוא לא רצה לפגוע בי..וסלחתי לו. בדרך חזרה הביתה הוא נהג ורק שמענו מוזיקה מהרדיו ושתקנו.

בבניין שלי היתה לנו שיחה כזאת שאמרתי לו שהתור נעצר,שמהשבועיים האחרונים הרגשתי משהו אליו ולא הייתי עם אף אחד כי חיכיתי לו,

אני אקצר ואומר שכשהיינו בים כשהוא התנצל הוא אמר שהוא מבטיח ונשבע שזה לא יקרה שוב,ובשיחה אצלי הוא אמר שהוא מפחד לא לשלוט בעצמו

ובגלל שהוא מפחד לפגוע בי אז לא נהיה יחד.

 זה מוזר."אבל הכי בטוח זה מרחוק".אני לא עצובה..סתם בשוק.אבל אני בסדר,לפחות אני לא ארגיש רע בוינה אם יתחילו איתי.

לא שאזרום עם אנשים,אלא שלא ארגיש רע עם העובדה שיש לי בן זוג שכביכול מחכה לי בארץ בזמן שאני אהיה בהופעות ובהדרכות

מוקפת כל יום ביותר מאלפיים בחורים ספורטאים ושריריים.

אני אסתדר,אצלי להיפגע מאנשים דקה אחרי שאני סומכת עליהם זה כבר שיגרה.אני רגילה.