love songs they kill me...

- אני כבר יוצא ממך... – לחש לאוזנה, מחבק אותה ומקרב אותה אליו קרוב יותר, - רק תני לי לסדר את הנשימה.

- שלא תעיז... – אמרה כנגד חזהו, מתמקמת בנוחיות ועוצמת את עיניה.

לאחר כמה שניות של שקט ודממה מלמלה מאיה משהו והתחילה להתרחק מטום.

- מה קרה? – שאל בישנוניות, פותח את ידיו ונותן לה ללכת.

- עד כמה שנוח לי לשכב ככה, אני לא יכולה להירדם בלי להתקלח... – אמרה חלושות, ואז כשהתגלגלה ממנו עצרה והסתובבה אליו, מתפרקת על חזהו ומתחילה לצייר מעגלים בלתי נראים עליו, - אלא אם כן אתה רוצה להצטרף אלי...? – אמרה בקול חושני. טום מיד פתח את עיניו, קפץ מהמיטה, תופס אותה במותניה ומרים על ידיו, נושא אותה אל המקלחת הענקית שהיה בסוויטה. כשהגיעו לחדר האמבטיה, הדביק אותה טום אל קיר המקלחת הקר ונישק בחושניות בעוד ידו האחת ממששת את הקיר בחיפוש אחר הידית של המים וידו השנייה ממששת את ישבנה. כשמצא סוף סוף את הידית, הפנה אותה לכיוון המים החמים ופתח אותם. זרם המים הקרים הקפיץ את שניהם והוציא מגרונותיהם צווחת צחוק רמה, אך במהירות המים התחלפו לחמימים ונעימים. טום לקח את הסבון הנוזלי,שפך מעט על ידיו והתחיל לסבן בעדינות את גופה של מאיה, עובר על כל קפל בגופה, לעיתים בעדינות ולעיתים ביתר תוקפנות. כשהגיע תורה של מאיה לסבן אותו, הדפה מאיה את טום למקום שבו היא הייתה אך עם הגב אליה, נצמדת אליו עם גופה המסובן ועם ידיה המשוכות בסבון ומתחילה להניע את גופה על גבו וידיה על כל כולו, רק מקדימה. התנועות של מאיה הוציאו גניחות רכות מטום, מסעירות את דמו מחדש. ידיה טיילו לאורך כול גופו, מלטפות, בקושי נוגעות. הם ירדו למטה, מחזיקות אותו ומלטפות לאורך כול אורכו, בעוד הגוף שלה זז על גבו, מתחכך ומסבן. הוא מישש את הקיר של המקלחת, מצא את ידית ופתח את המים, משפריץ על שניהם מים חמים. טום התרחק מהקיר, הסתובב אל ניקול והחליף שוב את קומותיהם. הוא נישק אותה נשיקה ארוכה וחמימה, יד אחת ליד אוזנה והשנייה מחזיקה באגנה ומקרבת אותה אליו ואל זקפתו. טום הושיב את ניקול על ברך אחת, פתח את רגליה ולאחר שמיקם את עצמו חדר לתוכה ברכות, מנשק את צאוורה. עם החדירה הרימה ניקול את ראשה מעלה ועם גניחה רכה עצמה את עיניה ותפסה בציפורניה את כתפו  הרטובה של טום. הקצב שלהם היה מהיר ומענג והשיא לא אחר להגיע. בעוד ששניהם מתנשפים בכבדות, הוריד אותה טום מרגלו ונשען עליה.

- תשטוף את עצמך וצא.. אני כמה דקות אבוא, טוב? – לחשה לו ניקול לאוזנו.

- בסדר.. – לחש. הוא נשק בפעם האחרונה לשפתיה, יצא מהמקלחת, התנגב במגבת וביציאה מהחדר עם המגבת קשורה למותניו שלח קריצה שובבה לניקול. ניקול עדיין המשיכה להתבונן בדלת במשך כמה שניות וכשסוף סוף חזרה לעצמה התחילה לשטוף את ראשה ואת גופה, כשהוא רגוע ומרוצה.

היא יצאה מהמקלחת, התנגבה ויצאה לחדר השינה. החדר היה חשוך והאור שבקע בסוויטה היה רק מהמטבח. ניקול מיששה את דרכה אל מנורת הלילה שהייתה על השידה והדליקה אותה, מגלה לעיניה חדר הפוך, המיטה מבולגנת, בגדים פזורים לכל מקום. היא חייכה לעצמה ולבשה את הדבר הראשון שבא לה ליד – החולצה הענקית של טום. היא צחקקה, לבשה אותה ופנתה לכיוון המטבח. בדרך למטבח היא שמה לב לפרחים שהיו על השולחן, אז היא לקחה אותם ושמה באגרטל שהיה בסלון. היא הציצה פנימה וראתה מראה שווה לב: טום, לבוש במכנס הענקי שלו, עומד מול התנור ואוכל טיפה טיפה מהמיכלים של האוכל שהיא הכינה מוקדם יותר הערב, בעודו מגרגר בהנאה. היא נכנסה על קצות האצבעות לתוך החדר וכשהתקרבה אליו מספיק, העבירה את ידיה מביטנו אל חזהו, בעודה מחבקת אותו ומביאה את שפתיה לאוזנו. עם הנגיעה הראשונה שלה הוא קפץ מרוב בהלה וכמעט ולא הפיל את המכסה של תבשיל העוף.

- מה, נהיית רעב פתאום..? – גרגרה לתוך אוזנו, - אתה יודע שחם זה יהיה יותר טעים.. נכון?

- כן, אבל לא היה לי כוח לחמם.. – אמר טום בחיוך קטן, - וזה סתם יהיה בזבוז זמן.. אישית, לא נראה לי שיהיה לי זמן לחמם את זה ועוד אחר כך לשבת ולאכול את זה נורמלי כשאת לידי..

- למה זה? – שאלה מופתעת, עוזבת אותו, נעמדת לצידו עם הפתעה גמורה על פניה המופנות אליו. הוא התבונן בה באותה הבעה לכמה שניות עד ששניהם פרצו בצחוק.

- עכשיו כשאני שבע ורגוע, בא לי לישון קצת.. – אמר טום והחניק פיהוק.

- גם אני דיי עייפה... בוא נלך לישון. – אמרה ניקול, לוקחת את ידו בידה ומובילה אותו אל חדר השינה דרך הסוויטה החשוכה, אך לפני שכיבה את האור במטבח, ראה טום במה ניקול הייתה לבושה וזה שוב הדליק אותו וגרם לו להבין שבפעם השלישית להלילה הוא רוצה אותה.

" וואו.. אם בערב אחד אני רוצה אותה בפעם השלישית והצורך לא פוחת, וזה עם כול פעם שהעיניים שלי פוגשות באיזשהו קטע בגופה, מה יהיה כשהיא תעזוב..?" חשב טום לעצמו, בעודו מובל אל חדר השינה. כשהגיעו למיטה, דחף טום את ניקול על המיטה ונשכב מעליה, מתבונן ארוכות לתוך עיניה ובלחישה שקטה אמר משפט אחד פשוט: - אני אוהב אותך.. – ונשק לה. הם עשו אהבה לתוך הלילה, אך הפעם זה היה עדין ומתחשב, בעודם מנסים לזכור כול סנטימטר של הגוף של השני לקראת הזמן הארוך של הפרידה שלהם, בה לא רצו להיזכר, וכך הם נרדמו חבוקים אחד אל השני עד הבוקר.

- בוקר יום המחרת –

ניקול התעוררה מוקדם, בסביבות 6-7. הטיסה שלה הייתה אמורה להיות בסביבות 9:45 בבוקר ולכן לא היה לה הרבה זמן להתמהמה. היא קמה בשקט, מנסה לא להעיר את טום. היא שטפה את פניה, התלבשה, אספה את הבגדים הזרוקים שלה מאתמול וסידרה הכול בתיקים שהיו ארוזים כבר לקראת הנסיעה. לפני שיצאה, התקרבה אל המיטה שבה טום עדיין ישן ברוגע, מותש מהלילה שעבר עליו. היא התקרבה אליו, מעבירה את ידה בעדינות על לחיו, מנסה לחרוט לנצח במוחה את דמותו השלווה. היא נשקה לו בעדינות על שפתיו ובעודה מנסה לא להעירו, לחשה לו בשקט לתוך אוזנו: - טום, גם אני אוהבת אותך, ואני בחיים לא אשכח אותך.. – התגובה היחידה של טום הייתה חצי גרגור חצי גניחה ישנונית. מאיה כבר נבהלה שהעירה אותו, אך הוא רק המשיך לישון בשלווה. היא שמה את המכתב על השולחן בסלון ובמבט קצר אחורה פנתה ויצאה מהסוויטה. לתמיד.