אני אמיתית עכשיו,שמה זיין על כולם!

פרק1 יצא קצר ולא יכולתי להמשיך.. ובמילא משעמם לי אז נמשיך(:

ירון היה לחוץ הוא לא רצה פסיכולוג,הוא לא רצה שזה יגיע להורים שלו.. כולם חיכו בחוץ מצפים לראות מה יקרה לו, ירון ביקש שמיכל תצטרף אליו כי הוא לא יכול בלעדיה.המנהלת אמרה שזה נישמע מוזר אבל היא הסכימה שמיכל תשב בצד ולא תוציא מילה..

הוא התחיל להסביר המנהלת החליטה לדבר עם ירון לבד.. מאז לא ידענו כלום.

פרק2:

ניפגשתי עם מיכל אחר הצהריים וביקשתי שתספר מה קרה, היא השביע אותי לא לספר לאף אחד, ואמרתי שזה לא יכול להיות כזה רציני שאסור לספר, היא אמרה שהמנהלת ביקשה שהוא יסביר וזה וראיתי עליו שהוא לא רוצה לספר אבל מצד שני הוא לא רוצה להסתבך  בשקר חדש. אז הוא סיפר ה, מיכל אמרה:" את היית חייבת להיות שם,לראות את הפרצוף שלה שהוא אמר לה את זה, אני רציתי לצחוק, היא גיחגחה לעצמה, ממש מול הפנים שלו, היא ידעה שזה לא יכול להיות נכון, אז היא ביקשה שהוא יקבע  תור עם הפסיכולוגית של הבית צפר" אני לא האמנתי אמרתי שירון לא רצה להגיע לזה, מיכל אמרה שאין מה לעשות עינין זה סכ"ה סיגלית, יועצת בית צפר מסכן "שחשה" פסיכולוגית עם תואר ראשון, צחקנו על זה כל אחר הצהריים.

שהגיעה הערב ירון התקשר ושאל אם אנחנו רוצות להפגש ,ניפגשנו יצאנו לתל-אביב לפגוש את הדניאל החבר של ירון.. אני ומיכל התרגשנו אבל מצחוק, לא ידענו מה לעשות איך להגיב..

שהגענו ראינו מישהו ממש ממש לא נירא אחד כזה, הוא היה גבוה ושרירי כמו שירון תיאר עינים בהירות אפילו שהיה חושך, שיער שחור כההה כמו פחם נוצץ ארוך, ממש כמו "גבר מהסרטים" הוא לבש גופיה שחורה ומיכנס טרנינג חום. הוא חייך שראה אותנו "הדביק" נשיקה לירון ושאל מה שלומנו אני ומיכל היינו בשוק א ידענו איך להגיב הוא אמר שזה בסדר והתחיל לרוץ לא הבנו ואז הוא אמר בואי איתי אני מאחר. ירון משך אותנו ורצנו אחריו..

לא ידענו לאן הוא לוקח אותנו.. אבל פשוט הלכנו.

פרק 3 מתישהו בי(:

לילה טוב.