בלוג סיפורים .

היום תחילת הלימודים של כיתה י' . נתחיל מזה שזה היום הכי הכי מאושר בחיי (לבנתיים) אחרי היום שבו קיבלתי

את המכתב שהיו כתוב בו שהתקבלתי לתיכון הזה . אין ספק שזה היה אחד הימים המאושרים בחיי אחרי שרשרת

של ימים מתוחים, וכסיסת ציפרונים אובססיבית בגלל המתח האדיר, אם התקבלתי לתיכון או לא . ואז כשקיבלתי

את המכתב סופסוף, הייתי חצי מאושרת וחצי לא , כול כך חששתי שלא התקבלתי . שמא אני לא אהיה עם החברות יחד

בתיכון הזה, אולי חצי שעה עמדתי בהתלבטות מתילפתוח ובאיזה מקום, באיזה שעה, אולי זה ישנה את המזל של התשובה

לטובה . בסוף אחרי שהבנתי שזה שטויות,פתחתי ועצרתי את נשמתי לכמה רגעים, ואז צרחתי כמו משוגעת . ממש כמו

הבנות האלה שחבר שלהם מציע להם נישואין, כך צרחתי . וואי איזו הקלה ירדה לי מהלב, משהו מדהים . כיף להיות אחרי .

אז עכשיו כשאני סוף סוף רואה את התיכון שאני כול כך רוצה להיות בו, ללמוד בו, אני לא יכולה לתאר מה אני מרגישה .

אז דבר ראשון אני ממש ממש גאה בעצמי, שהצלחתי להתקבל לתיכון הנחשק הזה . ויש לי כיתה די נחמדה יש כמה בנים

ממש חמודים, ובשכבה בכלל ווואו ! ובכול בית הספר אין לי פשוט מילים . תוך כדי שאני חוקרת לעומק את הבית ספר

ועדיין מסדרת נשימות, אני מבחינה בילד שלמד בחטיבה שלי, הוא שנה מעליי זאת אומרת שהוא י"א ואני י' . אבל אני

זוכרת שהייתי מאוהבת בו מלא זמן, ועכשיו .. אני גם מאוהבת בו , אפשר לומר .

נועה חברתי הטובה ביותר מגיחה מאחורי וקוטעת את מחשבותיי "קדימה בואי נעלה לכיתה" היא מחייכת אליי

אני חושבת שנועה בעלת פרצוף ממש מעניין, אין לה עיניים כחולות, ואין לה שיער בלונדיני, אבל יש לה עיניים חומות

מדהימות, ושפתיים עבות, והשיער .. מדהים כ"כ הוא בצבע חום בהיר בהיר וממש ממש ארוך, וחלק כאילו עשתה פן

לפני כמה חודשים שהיא הסתפרה הספר עשה לה פן, וכשהיא באה לבית הספר להשוויץ בתספורת החדשה שלה

אף אחד מבית הספר לא זיהה שזה פן . יש לה שיער ממש נדיר .

עלינו במהירות לכיתה מפלסות לעצמנו מקום בין המוני תלמידים שנוהרים לשכבותיהם . אנחנו רצות מהר לשולחן

באמצע הכיתה יחסית מאחורה, אבל לא יותר מדי, מאחורי ילד נחמד שאני עדיין אל יודעת איך קוראים לו . אבל אני

מתכוונת לגלות בהמשך .. אנחנו יוצאות מהכיתה ומחפשות תלמידים נוספים מהחטיבה, איתנו בכיתה אין הרבה ילדים

שלמדו איתנו בחטיבה . יש איזה כמה חברות קרובות, ועוד איזה  3בנים, אבל הרוב התלמידים של הכיתה אני לא כ"כ

מכירה, עדיין לא .

היום עובר לי די מהר, יחסית ליום ראשון .. כשפתאום נשמע הצלצול של סוף היום אני כמה בעצלתיים אוספת את החפצים לתיק

ונפרדת מהבנות לשלום . אני לא כול כך שמתי לב ופתאום התנגשתי בחבורת בנות די מפחידות בעקבות האיפור הכבד

שמרוח על פניהם כאילו זו מסכה כהרגלה של כול פרחה היא דוחפת אותי בחזרה, למרות שאני לא עשיתי זאת בכוונה

וצועקת לעברי "סתכלי על מי את דורכת יא זונה" אני אפילו לא מסתכלת אליה אבל הולכת קצת יותר מהר, ושמחה פתאום

לצאת מהבית ספר. בראש שלי אני מסמנת על חברות הבנות (שמזל שהן לא נמצאות בכיתה שלי) איקס. שהמצב בנינו אבוד

ובאמת חבל שלפחות אנחנו לא יכולות להיות סוג של ידידות מרוחקות, אין לי כול של ספק פתאום שהמצב בנינו רק התחיל .

אני פותחת את הבית הריק ומשליחה את הילקוט לצד הקיר . אני נכנסת לחדר הפרטי שלי, ומדליקה מזגן .

תמונה שאני מבחינה בם שמונחת לי על המדף לוכדת את תשומת לבי ..

 * *

הפרק יחסית קצת, לפרקים האחרים. אבל זה להתחלה ..

אני ממש אשמח אם תגיבו ותכתבו את דעתכם,

 על הפרק הראשון , מה הערותיכם, מה כדאי לשנות וכו' ..

הפרק הבא אני מקווה שאפרסם שבוע הבא .

מור (: