סיפור בהמשכים . [:

קודם כל לפני שאני מתחילה את הפרק ,

חשוב לי לציין כמה דברים ((:

- תודה על התגובות בפרק הקודם למרות שאשמח שיהיו יותר בפרקים הבאים ((:

-בקרוב מאוד יעלה העיצוב החדש ((:

- ''ללא שם'' , חשוב לי לציין שלא נפגעתי מהתגובה שלך , אלא לקחתי אותה ברוח טובה

והכל , אבל אני מצטערת מאמי אני לא מתכוונת לשנות את השפה שלי , לא לשפת ספרותית

ולא כלום , טוב לי עם איך שאני כותבת ((: אה ודרך אגב , נראה לי שאני יודעת מי את D:

את שאר מה שאני חושבת הגבתי לך בתגובה לתגובה שלך בפרק הקודם ((:

-הפרק הזה דיי קצר (:

אבל לדעתי הוא נחמד ((:

-

ראיתי אותם מתנשקים , אני לא מאמינה !!
הייתי בהלם !! שיראל לא הבינה מה עובר עליי , אבל עוד לפני שהספיקה לשאול

רצתי הביתה במהירות האפשרית !

אני חושבת ששיר הבחינה בי , אבל לא אכפת לי .

גשם חזק ירד בחוץ , אבל אני בטוחה שהדמעות שלי היו יותר חזקות.

הגעתי הביתה , כולי רטובה מהגשם ועייני נפוחות מהבכי "מה קרה נועה'לה?" שאלה אמא בדאגה ,

"הכל בסדר,כלום לא קרה" , לא היה לי כוח לפרט ,

לא רציתי להכנס לזה , למרות שהיית בתוך זה ! ממש בתוך זה !

נכנסתי לאמבטיה , וכשיצאתי נכנסתי למיטה , וחשבתי לעצמי למה היא עשתה לי את זה ? למה למה למה ?

בבוקר לא רציתי ללכת לבית ספר , לא רציתי לראות את הראל ובטח שלא רציתי לראות את שיר

אבל בכל זאת הלכתי , לא יודעת למה .

שיר לא הסתכלה לעברי במשך היום ובטח שלא טרחה לתת לי הסברים אבל לא אכפת לי ממנה !

אני לא צריכה את ההסברים שלה , אי אפשר לפרש את זה אחרת , ראיתי מה שראיתי .

לקראת סוף היום המורה העבירה מקומות , העבירה אותי לשמחתי רחוק רחוק משיר כך שלא אצטרך

לראות אותה , ולידי יושב עידו , עידו לא מקובל במיוחד אבל לא לא מקובל , הוא בעיקר עם תום ועמית

הן מן חבורה כזאת , לא מתערבבים עם שאר הילדים של השכבה .

עם עידו אף פעם לא יצא לי לדבר וגם אף פעם לא שמתי לב למראה שלו , עד שעבר לשבת לידי ,

וכשהתסכלתי הוא מצא חן בעייני , גבוהה , רזה , עיינים ירוקות , ושיער שחור קוצים , חמוד .

בסוף היום שיר רצה לעברי כשהלכתי הביתה ..

"נועה! אנחנו צריכות לדבר .. "