Never let me go

שלום לכם חברים נחמדים (:

יום כיפור הגיע וכולם צמים ומבלים בחוץ על הכביש בקור שכזה

ואני במקום לעשות משהו מועיל לעולם, מחליטה לצייר.

אז אני רק בשלבי התחלה בלצייר מכוניות, ולומר ת'אמת מאוד התרשמתי מעצמי.

אבל אחרי שעשיתי את השרטוטים הראשונים הגיע האח הקטן והמעצבן שלי, כמובן שהוא בתור חובב מכוניות וכוסית אליהן החליט להתחיל לצרוח ולהגיד שהשרטוט שלו.

ברגע שהיצור הביט במסך המחשב וראה תמונת פרארי שלקחתי ממנה השראה הצלחתי להוציאי את השרטוט מבין אצבעותיו, לצערי היצור לא פראייר. הוא ביקש שאני הצייר לו מכונית וכמובן שאני עשיתי את זה, (תבינו הוא עוד מעט בן 4)

אחרי שש שעות שרטוטים, קשקושים ומחיקות יצא לי זה:

מה אתם אומרים? האמת במציאות הציור הרבה יותר יפה פשוט המצלמה הזאת הרסה הרבה דברים ובמיוחד את האיכות

אבל אני ממש אהבתי, אחרי שנים שקשקתי דברים פשוטים שהיו אמורים להיות מכוניות. יצא לי משהו אנושי ויפה למדי

אני גאה בעצמי וגם הוא רצה את הציור הזה, שגם אליו ישבתי מהבוקר וסיימתי לא מזמן:  

ל"כוסית" לא נשאר מקום לראש אז וויתרתי אליו. אתם מוזמנים לדמיין כל מה שבא לכם, אני חשבתי לצייר אותה בלונדה עם שיער ארוך כזה אתם יודעים. ואם רואים אז די התלבטתי בגודל החזה שלה, נו טוב מה לעשות בהתחלה הוא היה פי שתיים יותר גדול

אז אני במקום לצום, אוכלת כמו אלוהים יודע מה את המטעמים המעודנים שסבתא מכינה ומורידה את כולם בשירותים בגלל הדבר או הווירוס הזה שיושב לי בקיבה ובגללו אני יושב בשירותים יתר על המידה.

אז מי שרוצה לדעת, הבנתי שהסבתא שלי היא בן אדם חמוד כזה וגם האוכל שהיא מכינה טעים במיוחד, אני יושבת על דיאטה אחרי שהשילשולים יפסקו

ולחזור לנושא הציורים, שתדעו ההשראה שלי בציור עם הכוסית בלי הראש היא:

אבל הוספתי טיפה גם מזאת שהיא ההשראה שלי לפרארי שציירתי לאח שלי:

אלוואי אלי מכונית כזאת, ארג אני חולה על פרארי

ולחשוב על זה שכעט כל הבית חוץ מאבי ישנים, מה כבר השעה? הייתי רוצה ללכת עכשיו החוצה ולטייל עם מישהו

אך קר מידי. מצער

אני מנסה לכתוב בשפה טיפה יותר גבוה מהרגיל כדי לא לשבת שעתיים אחרי הלימודים וללמוד עם רנית הבעה ולשון כל יום, העברית שלי רדודה(?) והבטן מתנפחת.

אני חושבת על נושא לציור, אולי אני העשה את בקשתו את וויקטור והצייר על הנייר החום משהו שקשור לסייף והוא יתלה באולם, או שבמקום הציור אנשים יראו את ראשי ומתחתיו הכתוביות "היא לא הגיעה לשיעורי סייף, וזה מה שקורה כאשר מעצבנים את ויטה" וכן עצוב, יש למישהי איפור עמיד?

אולי הציור הבא שלי תהיה אסלה עם ראש של חתול, לא בעצם הוא כבר קיים.

כיוון שבטני כבר לא עומדת בלחץ אני הרוץ לי לשירותים,

תיקנו לי נייר טואלט בדרך לסופר.

שלכם דשה