שלום לכם. כאן שוב שמואל הסגיד, בפריצה מרגשת עד דמעות זו, ומתוחכמת עד רצון ללכת ללמוד אלגברה. אני מודע לכך שלא פרצתי לבלוג זה ולשאר בלוגים כבר הרבה זמן, ואני בטוח שזה מצער אתכם מאוד.
ובכן, הפעם, יהיה כאן פוסט מושקע מלא בדרישות מקוריות ואף מענות.
אז ככה, דמיינו לכם שאתם באמצע שיעור מחשבת. נשמע מזעזע? חכו. השיעור הוא עם הפקאצות של ז'6+אנווול קוגגןןן, ומלמדת אותו, למרבה השמחה המצערת, שילוב של גבעת חלפון ויעל קליפה [מה שיוצר בנאדם בעובי כמעט נורמלי. הרבה יותר שמן מהישראלי המסומם הממוצע]. אתם חושבים שזה נורא? חכו חכו! אני ממשיך לענות אתכם! לפתע, נכנסת פאני לחדר. היא מבשרת לכם שקיצרו עוד את החופש הגדול, וכי המורים מתכננים לצאת לעוד שביתה בשנה הבאה, במטרה לשבור שיא נוסף. כולנו יודעים ששביתה נוספת של המורים תגרור:
א. עוד קיצוץ חמור בחופשים היקרים מפז שלנו
ב. עוד פלזמה להקרנת המערכת.
עובדה ידועה נוספת, היא שאם יקנו עוד פלזמה להקרנת המערכת, בכלל לא ישארו לנו כיסאות לשבת עליהם, שלא לדבר על דלתות שלא ינעלו על עשרים וחמישה תלמידים אומללים, שיאלצו לקפוץ מחלון, בניגוד למסורת היהודית עתיקת היומין, האוסרת עליך להתאבד, ובהתאם למסורת האימואית עשירת בני הנוער, האומרת לקפוץ מחלון בכל הזדמנות שהיא, ומחלון שיותר גבוה.
עכשיו, כמו בכך פוסט נפלא ומהולל שלי, מגיע השלב של השוחד.
נפתח במכתב, המפרט את הרכוש שנגנב מבעלת בלוג אה... חסרת אינטיליגנציה [בלשון המעטה] זו. להלן המכתב:
'שלום לך יצור מוזר ובלתי מוגדר המכונה בפי אנשים רבים "דשה"/"דאאאשקית"/"עמה"/"טיפשה"/"סתומה", או אפילו "דריה" או "דרית". כמובן שבעוד כמה שנים נאלץ לכנות אותך דשה שמשפחהשלמלפלפוןשהואמסובךמידיאפילובשבילי.
ברצוני לציין בפניך הטיפשיות משהו את הרכוש שנגנב ממך:
א. 33.4567.4257 תפוזים.
ב.324 דובדבנים.
ג. אייפוד ורוד שיהפך מאוד לשחור בעקבות מדורת ל"ג בעומר מאוחרת.
ד. איילינר ושאר איפורים חסרי משמעות [כן, כן, אני בוגד במסורת עתיקת היומין של "התאפר כפי יכולתך". תירו בי].
כדי לקבל את רכושך הנ"ל המוזכר למעלה, עליך לבצע את הפעולות הבאות.
ראשית, הביאי לי את רשימת הדברים שתפורט בקרוב להר הבית, בשתיים עשרה לפנות בוקר. כדי לעשות זאת, תצטרכי למלא אחר עוד פעולות:
א. להתחמק משוטרי היס"מ שסביר להניח שישנו במקום
ב. למצוא אותי.
בזמן שאת מבצעת אחר פעולות אלה, ברצוני להזכיר לך שוב את כלבי הדוברמן של שוטרי היס"מ, המתגוררים במקום כאשר שוטרי היס"מ ישנים. אה, שכחתי להזכיר אותם בהתחלה? טוב נו, לא נורא, בסך הכל הלכו המכנסיים. והחולצה. והנעליים. והפרצוף. טוב נו.
בשק הגדול שתביאי צריכים להיות הדברים הבאים:
- דיסקים של: איגל איי צ'רי, אבנג'ד סוונפולד, היהודים, רד הוט, רדיוהד, סאונדגארדן, ושאר דיסקים שאפרט ברשימת הדברים ששכחת לעשות לפני הלוויתך.
- קו גדול, בועז מעודה, אשתי [הפרטים חסויים], איגל איי צ'רי, נמרוד, שמונה [בשביל אשתי], קו בינוני [כדי לקחת לו את העגיל ולדחוף אותו בתחת של יעל קליפה], דור אמסטף [כי צריך לרצוח עוד מישהו, אחרת זה לא יראה מאיים מספיק], ושאר אנשים שגם אותם אפרט ברשימת הדברים ששכחת לעשות לפני הלוויתך.
- 77777777777777778 שקיות צ'יפס ענקיות [מהאלה שעושים בתנור, לא הסוג הזול והמעפן של תפוצ'יפס].
כמו כן, עליך לרצוח את האנשים הבאים:
אמסטף.
יעל קליפה.
גבעת חלפון [מישהו צריך לפתור את בעיית המקום בעולם] .
וכל בנאדם אחר שבא לי לרצוח.
-
טוב, אני עייף ואין לי כוח להשקיע את כוחי בבלוג הזה, אז אני אלך לי עכשיו.
אה, אגב, אם דרישותיי לא יקוימו, את תמצאי את ראשך תלוי על הקיר. מצד שני, לא חבל על הקיר? חבל מאוד. אז פשוט נשליך את ראשך מהחלון. הרבה יותר חסכני ואורגני. מה שאעשה עם שאר גופך פשוט אפילו עוד יותר: ניתן אותו למלפלפון, כדי שיוכל לבכות שהאישה הטיפשה היחידה שהוא אהב [או לפחות יכול היה לשרוד במחיצתה], הלכה לה לעבר כביש שדרות הרצל.
-
עד כאן בפוסט מאיים עד דמעות זה,
שמואל הסגיד.