Never let me go

זאת כזאת מוזיקה מאגניבה

שלום לכם קוראי היקרים, מה שלומכם היום?

כפי שהבנתם לא עזבתי את עיניין השפה הגבוה, כי.. לסיבה אתם מודעים או שפשוט רדו לסוף הפוסט הקודם.

יש לי מספר מילים להגיד לאחת שמגיבה לי בללא שם-

לא אהבת את הציורים? אפחד לא מבקש ממך להשאר.

פשוט עופי מפה וזהו, תחסכי לכולם עצבים.

פשוט האידיאוטיזם הזה כבר עלה לי על העצבים

וכל המעוניינים סיימתי את הציור אשר כמעט שבוע(!!) ציירתי אותו, קבלו את התוצאה:

מה אתם אומרים? נכון נחמד

ואם לומר את האמת אני מרגישה מצוין גם עם כואבת לי הבטן, אלמה לא מפסיקה לבכות כי היא רוצה חטיף, אינני מוצאת רעיון לציור(בעצם מצאתי אחד, פינגווין. אך לצערי הוא דומה מידי לניקיטה. וזה רע) לכן אתם מוזמנים להציאה לי רעיונות.

כזכור לי, לפני חודש בארך הורי הלכו למלחה וקנו צבע לקירות בצבע שמנת כפי שביקשתי וכמובן שאין לנו זמן לצבוע אותו.

והנה, הללויה הגיע סוכות. אני מקווה שכל הקירצוצים של "אבא תן לי לצבוע את הקירות" וגם כן "צבע הקירות הזה מכוער, תן לי מברשת בשיניים. כמובן שגם ספוג לחדר שלי. ואני הצבע" לומר את האמת הכל הלך לתחת.

אבל אני מקווה שמחר אנחנו כבר נתחיל בתהליכי צביעה-נו טוב, רק אני.

הגיעה הזמן שאני החזיק את עצמי מעט ביידים,

למזלי אני כבר מצליחה-אני מקווה שעד סוף סוכות אני הראה נורמאלי.

פשוט ישנה הרגשה כזאת שאת פשוט לא מרוצה מעצמך, לא אוהבת את איך שאת ניראת או מתנהגת.

וזה מה שקורה לי בינתיים.

אתמול אני ואימי היקרה, הלכנו לנו לעיר-לקנות נעליים.

מה לעשות שאנחנו אובססיביות לנעליים, והמחירים לא כזה משנים.

אז הלכנו לנו בעיר ואני רואה מגפונים שעולים 500 ש"ח היתם מאמינים? זה נורא.. הייתי קונה מגפונים מאלדו ב500

אז לכל האנשים אשר חושבים שמגפונים זה רק לנשים מבוגרות(או פאקצות למינהן, תבינו הן לא יודעות אפילו מה זה) אז הוא טועה, ומדוע?

כיוון שיש עיצובים מדהימים שמתאימים לנערות עם עקב נמוך, בעצם ישנם עיצובים שמתאימים לכולם.

הנה גודל העקב שאני רוצה, וברור שלא את העיצוב הזה, אלא משהו יפה יותר (אני ראיתי אחד כחול מעניין אשר חלקו העליון הוא סוודר ) ולביש יותר.

הלכו לעיר מסיבה פשוטה בעצם-אני צריכה מגפיים. אז מצאתי לעצמי מגפיים, תוצרת איטליה (*-*) אשר עולות 600 ש"ח

והמחיר הגבוה הוא כיוון שבפנים ישנם וואנבי מידרסים גם כן אפשר לרוץ בהם כי ההרגשה היא כמו בנעל ספורט טובה.

הייתי שמה תמונה אך אין לי כוח לצלם עכשיו, אז בהזדמנות בעריכה אני הוסיף.

החלום הגדול שלי זה ללמוד באוניברסיטה המלכותית לאומנויות בלונדון.

 

שלכם דשה

 

שלום לכם חברים נחמדים (:

יום כיפור הגיע וכולם צמים ומבלים בחוץ על הכביש בקור שכזה

ואני במקום לעשות משהו מועיל לעולם, מחליטה לצייר.

אז אני רק בשלבי התחלה בלצייר מכוניות, ולומר ת'אמת מאוד התרשמתי מעצמי.

אבל אחרי שעשיתי את השרטוטים הראשונים הגיע האח הקטן והמעצבן שלי, כמובן שהוא בתור חובב מכוניות וכוסית אליהן החליט להתחיל לצרוח ולהגיד שהשרטוט שלו.

ברגע שהיצור הביט במסך המחשב וראה תמונת פרארי שלקחתי ממנה השראה הצלחתי להוציאי את השרטוט מבין אצבעותיו, לצערי היצור לא פראייר. הוא ביקש שאני הצייר לו מכונית וכמובן שאני עשיתי את זה, (תבינו הוא עוד מעט בן 4)

אחרי שש שעות שרטוטים, קשקושים ומחיקות יצא לי זה:

מה אתם אומרים? האמת במציאות הציור הרבה יותר יפה פשוט המצלמה הזאת הרסה הרבה דברים ובמיוחד את האיכות

אבל אני ממש אהבתי, אחרי שנים שקשקתי דברים פשוטים שהיו אמורים להיות מכוניות. יצא לי משהו אנושי ויפה למדי

אני גאה בעצמי וגם הוא רצה את הציור הזה, שגם אליו ישבתי מהבוקר וסיימתי לא מזמן:  

ל"כוסית" לא נשאר מקום לראש אז וויתרתי אליו. אתם מוזמנים לדמיין כל מה שבא לכם, אני חשבתי לצייר אותה בלונדה עם שיער ארוך כזה אתם יודעים. ואם רואים אז די התלבטתי בגודל החזה שלה, נו טוב מה לעשות בהתחלה הוא היה פי שתיים יותר גדול

אז אני במקום לצום, אוכלת כמו אלוהים יודע מה את המטעמים המעודנים שסבתא מכינה ומורידה את כולם בשירותים בגלל הדבר או הווירוס הזה שיושב לי בקיבה ובגללו אני יושב בשירותים יתר על המידה.

אז מי שרוצה לדעת, הבנתי שהסבתא שלי היא בן אדם חמוד כזה וגם האוכל שהיא מכינה טעים במיוחד, אני יושבת על דיאטה אחרי שהשילשולים יפסקו

ולחזור לנושא הציורים, שתדעו ההשראה שלי בציור עם הכוסית בלי הראש היא:

אבל הוספתי טיפה גם מזאת שהיא ההשראה שלי לפרארי שציירתי לאח שלי:

אלוואי אלי מכונית כזאת, ארג אני חולה על פרארי

ולחשוב על זה שכעט כל הבית חוץ מאבי ישנים, מה כבר השעה? הייתי רוצה ללכת עכשיו החוצה ולטייל עם מישהו

אך קר מידי. מצער

אני מנסה לכתוב בשפה טיפה יותר גבוה מהרגיל כדי לא לשבת שעתיים אחרי הלימודים וללמוד עם רנית הבעה ולשון כל יום, העברית שלי רדודה(?) והבטן מתנפחת.

אני חושבת על נושא לציור, אולי אני העשה את בקשתו את וויקטור והצייר על הנייר החום משהו שקשור לסייף והוא יתלה באולם, או שבמקום הציור אנשים יראו את ראשי ומתחתיו הכתוביות "היא לא הגיעה לשיעורי סייף, וזה מה שקורה כאשר מעצבנים את ויטה" וכן עצוב, יש למישהי איפור עמיד?

אולי הציור הבא שלי תהיה אסלה עם ראש של חתול, לא בעצם הוא כבר קיים.

כיוון שבטני כבר לא עומדת בלחץ אני הרוץ לי לשירותים,

תיקנו לי נייר טואלט בדרך לסופר.

שלכם דשה

~*~*~*~*~*~

אין על השיר הזה *-*

~*~*~*~*~*~

טוב אז שלום לכם ישראבלוגים, ולא ישראבלוגים יקרים (:

ממש נטשתי את הבלוג זה, אבל אתם לא

נאמ.. אני הגיעה ל"עומק" הכותרת הזאת, שבעצם לא כזאת עמוקה, אבל עם להתייחס לזה מכמה צדדים..

נאמ.. כואבת לי הרגל, והכל בגלל בוהרית המרושעת

איזה מזל שהיתה לי מסכה על הראש, שונאת שאנשים מרחמים עלי.

אז לכל בעלי הכלבים, יש לי אזהרה בשבילכם:

-טאמטטאמ-

עונת הקרציות פה.

לפני יומיים הרגתי אחת שהיתה על הרגל שלי, אחרת מצאתי חופרת בתוך מחברת הספרות ועוד OO

ובגלל היצורים הדוחים האלה, אני מתחילה להיות פרנואידית

כן זה מטריד.

~*~*~*~*~*~

ועקב עונת הקרציות, באמצע הלילה החלטתי לחבר שיר על קרציות:

"או אני קרציה, קרציה חסרת חיים.

שחופרת ושותה דם של כלבים, האנשים המסריחים מסירים אותי מהמטעימים המדהימים

ואותי לאסלה זורקים O:

וויש, וויש, ווש באסלה אני שוחה.

עד שבקבר אני מוצאת את עצמי, לצערי קרובי משפחתי ומשפחתי לא הגיעו

אהה.. אין מה לעשות אלא חיי כקרציה"

מה אתם אומרים? D:

נכון מפגר?

נו טוב מה אני מצפה? זה שיר על קרציה..

ולמה זה היה באמצע הלילה (ארג כמה סימני שאלה)? כי פתאום מלפלפון החליט לדבר איתי,

ואני מרוב שעמום דיברתי איתו.. מה עוד יש לי לעשות בשלוש בלילה? לא הייתי שפויה

~*~*~*~*~*~

הבצפר התחיל לעצבן אותי,

השיעורים האלה, האנשים האלה, הבלומטרך הבן שרמוטה הזה, והמשה הזה שמחבק אותי בלי סיבה (כן גם זה מטריד)

אוף. אני רוצה לישון, לסייף בלי שאף אחד יתקע לי את הדקר בפצעים (אהמ) מהנפילה, אני שונאת לבכות,

שואנת את ניקיטה, רוצה חבר, מתעבת קרציות וחולה על אלמה..

טוב מה היתה המשמעות של הרשימה הלא משמעותית הזאת לא מובנת לי, אבל מה אני העשה?

ושכחתי לספר על ה-נפילה

הלכתי לי בסביבות חמש עם אלמה, מטיילת

פתאום התחשק לי ללכת על סלעים מאוד,מאוד, מאוד חדים. וכך היה.

החלקתי על הסלעים הבני זונות

וכך נוצרו לי שריטות שעברו עם הזמן אבל כנראה נשאר לי שם משהו כי אחרי שהלכתי לי לבד לסייף ביום חמישי

החלקתי שוב.

וכך נשארתי לי עם רגל כואבת, ועם זה היה לי היום "באד חייר דאי" וגם "יום שישי ה-13"

כיף חיים בקיצור.

ותפסיקו כבר להרביץ ולרדת אלי. עם אני התחיל זה לא יגמר טוב.

~*~*~*~*~*~

אהה.. ואני הולכת סוף סוף לחוג ציור הזה

איך אני שמחה, וסיימתי אפילו ציור אחד, אני אישית ממש אהבתי אותו וגם ציירתי אותו עם פסטל שמן וטרמפנטין

הביאו דעתכם

~*~*~*~*~*~

והמורה שלי לציור אמרה שאני "ברוכת כישרון, ובעלת דימיון מפותח ויצריתי."

ולא וואנבי ציירת, אני סתם אוהבת לצייר.

~*~*~*~*~*~

החורף פה, הגיעה הזמן, מתתי בחום הזועתי הזה,

איך אפשר לחיות פה בכלל?

רוה הזמן זה רק חום וחמסין..

אההה... איך אני שמחה (:

~*~*~*~*~*~

ועוד משהו.. היום פול מקרטני בהופעה

גאד איך רציתי ללכת, אבל לא הרשו לי. ארג...

איזו באסה ;_____________________________;

הוא כזה ביטלס מאגניב, והוא כזה סבא מאגניב ומוכשר

~*~*~*~*~*~

אני לא יכולה לבטוח באף אחד,

חוץ מעצמי.

אני לא רוצה לחזור להיות מתבודדת איך שהייתי, אחרי שיצאתי מזה, יצאתי מהדיכאון, אני נכנסת לשם שוב.

אני שוב מתחילה לדמוע מגלל הדברים הרעים שקוראים לי,

אני מחזיקה את עצמי מלבכות.

אנשים מתעלמים ממני, מסתירים משהו, צוחקים אלי מאחורי הגב.

אגו בקושי יש לי, והביטחון (יש לי) שיש לי-

שינהם רק מתחזקים מזה.

אני מתחילה להפסיק להאמין בעולם חוץ מהמשפחה שלי וכמה חברות שפשות אי אפשר בלדיהן 3>

שוב הסבל הזה.

~*~*~*~*~*~

טוב אז אחרי הפוסט הזה, אני הלך לי.

אז עד הפוסט הבאה,

שלכם דשה.

עריכה: 27.9

היה היום בלילה מבול