אז שלום לכם קוראי היקרים שמרוב טוב ליבם לא עזבו את הבלוג הזה,
הרבה זמן לא עידכנתי פשוט כי לא היה לי זמן. כנראה רוב החתניקים יודעים את הסיבה הזאת והיא-עונת המבחנים המזורגגת
בחודש קטן ומסכן הכניסו לי בכוח 10 מבחנים ענקים שלוקחים חלקים נחבדים מהציונים בתעודה
נמאס לי לדבר על מבחנים, בחני פתע ועבודות מעצבנות
מה קרה אתמול בערב בבית משפחת פופוב-
אבי ואחי () משחקים כדורגל עם כדול ספוגי ציבעוני מצפצף, ואלמה מקפצת בינהם
אימי ואנה מדברות שיחות נפש עמוקות למדי על איזו נעל אנה תלבש מחר לבצפר
~*~*~*~*~
ביום חמישי בשבוע שעבר, היה היום הכי שמח ומאושר בחיי.
אז אחרי ההחלטה שלי ושל זינקה לצאת בגן התכנולוגי ואז ללכת מיד לטדי, החלטנו לנו לשיר שירים מבדרים על ילדון האוטובוס (בתירגום מרוסית) "יפיופי, יפיופי, איפה אתה?
התוכל להביאי לי את תותי?
אך אל תיסע יפיופי, יפיופי כי אז לדיכאון הכנס"
אחרי שצרחנו את זה מינימום 6 פעמים ברחוב הזה (במובן שאנשים הביטו בנו כעל פסיכופתיות) ראינו אותו D:
ואז התחלנו לשיר שירים על סשה (לפרטים-זואי)-גם בתירגום מרוסית
"סשנקה, סשנקה, איפה היית?
שתיתי וודקה מתחת למזרקה (פאנטן)
שוט אחד, ושוט שני
ואז למיתה הלכתי" כמובן שברוסית זה נשמע יותר טוב.. וכמובן שאז הוא הופיע
אחח.. איזה קוסמות
~*~*~*~*~
טוב.. בגלל שהמחשב הדפקט שלי מאוד אוהב אותי, הוא נקע לי כל שניה.
וגם, יש לו רק 14 ג'יגה זיכרון אז תבינו על מה מדובר
ובגלל זה אני מתחלת במחשב של ההורים שלי, כמובן שאנשים ישאלו את עצמם "מה זה המחשב הזה עם 14 ג'יגה זיכרון?!" אז זהו.. שגם אני לא יודעת.
המסנג'ר כל שניה נקע לי בזמן ש6 אנשים מציפים אותי ושואלים אותי בבכי למה שאני לא עונה להם,
אבל הם לא מבינים את זה שאני שולחת להם בשנייה שאני יכולה "המחשב תקוע", הם ממשיכים להציף ואז עוד להתקשר אלי ולהתלונן,
אני צריכה להיות פסיכולוגית.
~*~*~*~*~
היום זה יום רצח רבין.
איזו דרמתיות להגיד את זה, אבל יש משהו שמאוד מעיק אלי-ולא זה לא הסוודר
הרבה אנשים בארץ אפילו לא מבינים את משמעות היום הזה, מראים בבתי הספר היסודיים סרטים על הרצח, בחטיבות מספרים על האיש מויקיפדיה, ומה שקורה בתיכונים אני לא יודעת-כנראה מחפשים בחדרי המורים את הטקסטים של הטקס שעוברים מדור לדור.
לא הרבה אנשים זוכרים בכלל מה הוא עשה, או שהיו קטנים ולא הבינו, ויש גם כאילה כמוני שעוד לא היו פה
בעצם הטקס הזה, זאת נגיד "מסורת" של העם היהודי, להרגיש את הכאב של אותם האנשים שסבלו ממותו. לומר את האמת מי שהכי סבל אלא קרובי משפחתו.
כמו שאומרים "הוא היה מנהיג טוב" וכאילה.. אבל מה אתם יודעים? אולי אריאל שרון גם מנהיג טוב, אבל מה קורה עכשיו? הוא צמח. שכחו ממנו לגמרי (כמובן חוץ מהרופאים שרצים מסביבו). אין לי טענות כלפי ה"מסורת" הזאת, ההפך אני שמחה שלפחות זוכרים מקרה מזעזע כמו זה אבל הצורה היא יתר על המידה.
נכון-הוא היה ראש ממשלה, נכון-רצחו אותו, נכון-שאנשים רבים כבר הפסיקו להבין את המשמעות אלה רק חושבים לעצמם בזמן הטקס המשעמם 'נו.. מתי זה כבר ייגמר?'.
נכון שאני צודקת?
~*~*~*~*~
איזה כיף לי
נשארתי בבית בגלל בעיה תורשתית-קצת מוזרה האמת. נכון מתי שיורד לכם דם מפצע כלשהו או מהאף? אז אנחנו מאבדים יותר דם פי 2 מאדם רגיל בגלל שטויות.
מוזר, פאטתי, דוחה ומגעיל, אבל לפחות אני עכשיו לא בבצפר
אבל כמעט שרפתי שוב את הבית ואת המחבט.
רציתי לעשות לעצמי אומלט כארוחת בוקר (כבר נשארתי לבד), מדליקה את הכיריים שמה מחבט והולכת לשירוטים "ואי בא לי להתקלח"
נו טוב, נכנסתי התקלחתי ושכחתי מהמחבט שהיתה על הכיריים. יצאתי הלכתי למחשב והתחלתי להקליד את התחלת הפוסט.
האף הרגיש במיוחד שלי הריח סירחון לא רגיל-שהגיע מהמטבח.
למזלי כלום לא נשרף, אבל לקח לי יותר משעתיים של פיזור מנתרל ריח רע בריח שסק בכל הבית עד שנעלם הריח הדוחה במיוחד הזה.
טוב בא לי אומלט עכשיו.
~*~*~*~*~
כרובק.
את מדברת איתי היום.
שלכם, דשה ששוב מדמם לה האף.
להית'
~*~*~*~*~
עריכה: 12.11
שלום לכם שוב חברי היקרים, עקב היזדמנות הפז להתנחל על המחשב הזה וגם לנסות למנועה מאוזני המסכנות לשמוע את ההתעללות בהן בשיעור הפסנתר של המפלצת. חבל שאני לא חרשת עכשיו
לנגן חנוכה את זה עוד אפשר להבין, אבל מתי שברקע שרה לה המורה המטורללת הזאת (לידע כללי: היא מפחדת פחד מוות מאלמה ומהחתולה שלי. בגללה אנחנו נועלים אותן לבארך שעתיים), אפילו למנסטר לא הייתי מבקשת את זה-בעצם ...
כנראה ה"קרירה" שלה בשירה הלכה לזבל אז היא פרשה למוזיקה.
~*~*~*~*~
יורד עכשיו גשם.. נו טוב לפחות ירד, אני כל כך אוהבת את החורף זאת אחת העונות היפות לדעתי
ללכת בגשם, בלי סיבה מסויימת או לחזור מהסייף תשושה בגשם יעלה לי את המצב רוח כמו אייס-קפה.
ברר.. קר לי.
~*~*~*~*~
ב-14.10 הבלוג היה בן שנה
לא תצליחו לבדוק עם זה נכון כי מחקתי את רוב הפוסטים האלה, פשוט הכתיבה שלי, והדברים ש"כתבתי" שם היו פאטתים בצורה לא יאמנת זה היה משהו כזה בפוסט הראשון :"וווווווואייי איך משעמם לי.
כאילו אתמול טיילתי עם אלמה הכלבה הכי חמודה שיש XDD
ועכשיו אני כאילו כותבת פה, אז תגידו בהצלחה יא שמוקים!!@#"
או משהו יותר פאטתי. אפשר לראות לפי מספר הבלוג, הבלוגים החדשים הם57 וכו'. אני לא עדיין בשוק שכתבתי כך, לפני שמחקתי אותם קראתי וצחקתי על עצמי, כמעט כל סוף שורה היה איזה סמילי- =], XD, :D, ^^ וכדומה
~*~*~*~*~
לצערי אני לא יכולה לשים פה קליפ כי להורי אין את התוכנה הזאת אז ברגע שיהיה לי מחשב זז ישובו להם הקליפים.
טוב אז כדי לא להמלל אותכם יתר על מידת המותר, אני הלך לחגוג לי את הלכתה של המורה הזאת.
כפי שהבנתם לא עזבתי את עיניין השפה הגבוה, כי.. לסיבה אתם מודעים או שפשוט רדו לסוף הפוסט הקודם.
יש לי מספר מילים להגיד לאחת שמגיבה לי בללא שם-
לא אהבת את הציורים? אפחד לא מבקש ממך להשאר.
פשוט עופי מפה וזהו, תחסכי לכולם עצבים.
פשוט האידיאוטיזם הזה כבר עלה לי על העצבים
וכל המעוניינים סיימתי את הציור אשר כמעט שבוע(!!) ציירתי אותו, קבלו את התוצאה:
מה אתם אומרים? נכון נחמד
ואם לומר את האמת אני מרגישה מצוין גם עם כואבת לי הבטן, אלמה לא מפסיקה לבכות כי היא רוצה חטיף, אינני מוצאת רעיון לציור(בעצם מצאתי אחד, פינגווין. אך לצערי הוא דומה מידי לניקיטה. וזה רע) לכן אתם מוזמנים להציאה לי רעיונות.
כזכור לי, לפני חודש בארך הורי הלכו למלחה וקנו צבע לקירות בצבע שמנת כפי שביקשתי וכמובן שאין לנו זמן לצבוע אותו.
והנה, הללויה הגיע סוכות. אני מקווה שכל הקירצוצים של "אבא תן לי לצבוע את הקירות" וגם כן "צבע הקירות הזה מכוער, תן לי מברשת בשיניים. כמובן שגם ספוג לחדר שלי. ואני הצבע" לומר את האמת הכל הלך לתחת.
אבל אני מקווה שמחר אנחנו כבר נתחיל בתהליכי צביעה-נו טוב, רק אני.
הגיעה הזמן שאני החזיק את עצמי מעט ביידים,
למזלי אני כבר מצליחה-אני מקווה שעד סוף סוכות אני הראה נורמאלי.
פשוט ישנה הרגשה כזאת שאת פשוט לא מרוצה מעצמך, לא אוהבת את איך שאת ניראת או מתנהגת.
וזה מה שקורה לי בינתיים.
אתמול אני ואימי היקרה, הלכנו לנו לעיר-לקנות נעליים.
מה לעשות שאנחנו אובססיביות לנעליים, והמחירים לא כזה משנים.
אז הלכנו לנו בעיר ואני רואה מגפונים שעולים 500 ש"ח היתם מאמינים? זה נורא.. הייתי קונה מגפונים מאלדו ב500
אז לכל האנשים אשר חושבים שמגפונים זה רק לנשים מבוגרות(או פאקצות למינהן, תבינו הן לא יודעות אפילו מה זה) אז הוא טועה, ומדוע?
כיוון שיש עיצובים מדהימים שמתאימים לנערות עם עקב נמוך, בעצם ישנם עיצובים שמתאימים לכולם.
הנה גודל העקב שאני רוצה, וברור שלא את העיצוב הזה, אלא משהו יפה יותר (אני ראיתי אחד כחול מעניין אשר חלקו העליון הוא סוודר ) ולביש יותר.
הלכו לעיר מסיבה פשוטה בעצם-אני צריכה מגפיים. אז מצאתי לעצמי מגפיים, תוצרת איטליה (*-*) אשר עולות 600 ש"ח
והמחיר הגבוה הוא כיוון שבפנים ישנם וואנבי מידרסים גם כן אפשר לרוץ בהם כי ההרגשה היא כמו בנעל ספורט טובה.
הייתי שמה תמונה אך אין לי כוח לצלם עכשיו, אז בהזדמנות בעריכה אני הוסיף.
החלום הגדול שלי זה ללמוד באוניברסיטה המלכותית לאומנויות בלונדון.
University of the Arts London brings together six of the world's most famous colleges for the study of art, design and communication. The Colleges are: Camberwell College of Arts; Central Saint Martins College of Art and Design; Chelsea College of Art and Design; London College of Communication; London College of Fashion and Wimbledon College of Art. University of the Arts London and its colleges are part of the very vibrant and cutting-edge London creative scene. Our high standard of instruction and available access to facilities allows students to develop and explore their ideas and vision.
-הקישור לאתר של האוניברסיטה-
מה אתם רוצים? לכל אדם יש את חלומו, אני מקווה שאת חלומי אני הצליח להגשים.
אך בשביל להצליח להגשים אותו אני הצטרך להוציא את כל הטוב שאני יכולה מעצמי, אך אינני בטוחה שהצליח.
מכירים את האנשים האלה אלה אשר לאחר שרואים, שומעים משהו הם מיד גם רוצים את זה?
האנשים האלה מעצבנים אותי כמו אלוהים יודע מה.
אני מקווה שאני לא הראה אנשים כאילה בקרוב
יש פה היסטריות לכן אני הלך לי אך לא לפני שאני הגיד "חג שמח!!" לכולכם.
שמתי לב שאנשים מאוד גיוונו בבניית הסוכה שלהם, והרוב אפילו לא בנו, אבל תשנו הרבה ותלכו לים כל עוד הינכם יכולים כיוון שממש עוד מעט יתחילו הגשמים, אז עד הפעם הבאה
יש לי כל כך הרבה דברים לספר לכם, אתם פשוט לא יודעים כמה (:
היום יש לאישתי יום הולדת,
עשינו לה מסיבת "הפתעה" והיה כל כך גדול !!!
הבאתי המון דברים, בלונים, עוגה, עמית וזואי
אחרי שהתייאשנו החלטנו לחגוג את יום ההולדת שלה בלדיה,
אז חגגנו את ראש השנה
אחרי שיפלי נזכרה להגיעה (עם חולצה של "כבר אמרת לי מזל טוב?") התחיל להיות שמח קצת יותר
דיברנו, שיחקנו שלוף (אני ואישתי), השתגענו וגרמנו להרבה (אפילו יותר מידי) אנשים להסתכל אלינו כמו על פסיכיות
אחרי שהתחיל להשתעמם לנו טיפה, החלטנו כולנו בשמחה ובששון ללכת לקנות וודקה או בירה (אני רציתי (:).
כמובן שאתם שואלים את עצמכם כרגע "למה בנות 14-13 חוגגות יום הולדת ליד סופר?"
אז התשובה פשוטה,
כדי לא לרוץ הרבה, אבל זה לא מה שהיה
וכנראה אתם גם שואלים "למה המפגרות האלה רצו לקנות וודקה?"
אז התשובה לזה עוד יותר פשוטה,
זואי.
אז אחרי שזואי עשתה היסטריות של אלוהים יודע מה (התנעגת כמו פסיכית שיכורה) יפית נתנה את הכסף שלה לעניים (ברגע ההוא אלא היינו אנחנו) וזואי גררה אותי איתה בטירוץ של "את נראת הכי מבוגרת בינינו" ולצערי זה נכון..
כמעט מכרו לי סיגריות -אני לא מעשנת, חס וחלילה עם אני כן- כי אמא שלי ביקשה ממני לקנות (אח.. הנצלנית) אבל בגלל שמוכרת אחת מכירה אותי לא הרשו לי, ואז אמא שלי הגיעה בהיסטריה היה צריך לצלם את זה ולשלוח ליוטיוב.
אז אנחנו הגענו לסטנד הזה עם המשקאות משכרים ואני לוקחת את בקבוק הוודקה ומביאה לזואי והיא מתחילה להלבין "אבל עם לא ירשו לנו? אבל אנחנו קטינות" ובלעבלעבלע.. בסוף החזרתי את הוודקה למקום ובמקום זה לקחתי בירה, והיא שוב אם אותו הדבר
בסוף אחרי שחזרנו בידים ריקות, לקחתי את עמית איתי וכמובן שהחזרתי את זואי ההיסטרית (שממש שמחה להצטרף האמת) והלכנו לקנות בריזר (וזה גם משקר אבל פחות). לא היו אמורים להרשות לנו לקנות את זה, אבל בגלל המוכרת הפוסטמה הזאת קנינו . אבל היתה בעיה אחת...
לא היה לנו פותחן
ניסינו עם סכין חד פעמית ("יפית!" "מה?" "את מדממת!!" "מה? אוו הדם שלי יורד מהבקבוק") שנשברה בסוף, אז יפית נסתה להיעזר בספסל שישבנו אליו, ובסוף אמרתי (בעצם אמרתי את זה כל הזמן..) שצריך לשבור את החלק העליון שאין בו בריזר.
ויפית עשתה את זה, וכמובן בגלל שאישתי עשתה את זה חצי מהבריזר הלך לאזעזל..
ואיש אחד (שהסתכל אלינו כמו על פסיכיות כל ה-3 שעות וחצי שהיינו שמה) אמר כזה "על תשתי את זה!"
אלוהים יודע למה,
-הוא דאג כי היה סיכוי גדול שחלקי זכוכית קטנים נכנסו לבריזר שנישאר
-הוא לא רצה לקרואו למשטרה כי קטינים השתכרו כי אז יתפסו אותו, מה? הוא נראה כמו פושע נימלט
לי יש הרגשה שהשני, אבל לא משנה..
אז מזגנו בכמויות קטנות ושתינו (שתידעו היה לנו גם נסטי) אהה.. ושכחתי לציין את העובדה המרה שכמעט רצחו אותי כי קניתי בריזר אננס (אני חולה על זה ) ולא וודקה לימון () בטירוץ ששונאים את זה. אבל יש לי משהו חשוב להגיד: עם לא טעמת אז איך לא טעים לך?. בסוף כולן אהבו את זה (:
וקקט השתכרה טיפה
היה כיף
-הייתי מצלמת עם היתה לי מצלמה-
~*~*~*~*~*~
ולנושא טיפה שונה, ראש השנה D:
כמובן שלהתחיל לאחל לכל ישראבלוגר "שנה טובה ומתוקה" אני מאחלת לכל קוראי (וגם לכל הישראבלוגרים)
שנה טובה ומתוקה קכאפקייק (C)
אני מאחלת לכל בתי החרושת לפקצות להיחרב ולהיעלם מהיקום
שעלמה תפסיק ללקק את הכיסא של המפלצאנה OO
שאני השתפר בסייף
שאנשים יפסיקו להרגיש שמנים ומגעילים, ויתחילו לאהוב את עצמם
שכל הישראבלוגרים שפותחים כל מיני בלוגים פרבקטיביים (כותבים את זה כך נכון? \") יסגרו אותם
נסרראלה יעלם, וימצאו את גופתו במצב ריקבון
שיפסיקו כבר להרוג אנשים בארץ הזאת. למה אנשים עושים את זה? לא באמת אני שואלת למה? במה זה יעזור להם בחיים, השכלה יותר טובה? חיים טובים יותר בכלא? אני פשוט לא מבינה
שתשארו חמודים ונפלאים כמו שאתם (:
ופשוט שתהיה שנה מדהימה (אני שונאת להגיד את זה )
טיפ לתחילת שנה: תלכו במקום סוען (הרהב אנשים) ותתחילו להגיד סתם כזה "שנה טובה ומתוקה כדבש" או "שיהי לך יום דבש" זה כל כך מחרפן אנשים שזה מצחיק
טוב, מעיפים אותו מפה..
אז שוב שנה טובה לכם אנשים
הלכתי מפה (:
דשה
עריכה:
הייתי ממש משעוממת אז מצאתי את השאלונים שעשיתי לפני שנים, ונראה עם השתנה משהו (:
אם יצאו לך יותר מ20 איקסים - אתה מוגדר כאידיוט (:
מסטיק נפל מהפה שלך כדיברת.
מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.
רצת לתוך דלת זכוכית.
קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע.
חשבת על משהו מצחיק והתחלת לצחוק.
נכנסת בתוך עץ\שיח\עמוד.
חשבת שזה אפשרי ללקק את המרפק.
ניסית ללקק את המרפק.
לא ידעת ש"אני פורים" ו"השפן הקטן" הם בעלי אותה מנגינה.
ניסית לשיר אותם אחרי השאלה הקודמת.
אכלת משהו שלא נועד לאכילה.
נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת.
נחנקת מהיריקה של עצמך.
ראית את מטריקס ואתה עדיין לא מבין את זה.
לא ראית את מטריקס.
הקלדת רק עם 2 אצבעות.
תפסת בטעות מישהו על חם.
ניסית לשתות מתוך קש וזה הלך לאף או לעיניים שלך.
תפסת את עצמך מזיל ריר.
נרדמת בשיעור.
את כזאת שמתחילה לצחוק מכל דבר.
זרקת על מישהו אוכל כי הוא עיצבן אותך.
לפעמים פתאום הפסקת לחשוב.
התחלת לספר סיפור ואז פתאום שכחת מה באת לספר.
רוב האנשים מנדנדים בראשם והולכים ממך.
הרבה פעמים אמרו לך להשתמש בקול הפנימי שלך.
אתה משתמש באצבעות לחישובית מתמטיים פשוטים.
אכלת חרק.
אתה עושה את השאלון כשיש לך משהו הרבה יותר חשוב לעשות.
שמת בגד כלשהו הפוך ולא שמת לב לזה עד שמישהו אמר לך\ עד שהורדת אותו.
חיכית מלא זמן למשהו ובסוף הבנת שזה הכל היה בראש שלך.
העברת הודעות שרשרת כי פחדת שמה שרשום שם יקרה לך.
שברת הרבה דברים.
חברים שלך יודעים לא להשתמש במילים ארוכות לידך.
אתה מטלטל את הראש שלך כשאתה מבולבל.
נפלת אי פעם מהכיסא שלך.
כששכבת במיטה שלך ניסית למצוא טקסטורות בתקרה שלך.
המילה "אממ ..." היא בשימוש רב אצלך.
הפגנת חוזר טאקט מושלם כשאמרת למישהו שהוא מכוער\שמן\וכו'.
דפקת את הראש בקיר בשביל לבדוק אם זה עושה גומה בקיר.
יצא לי 37 OO
בכמה אחוזים שווה לך לחיות?
יש לך חבר.
את אוהבת מוזיקה.
יש לך חדר משלך.
יש לך פלאפון.
יש לך אמפי3 / אייפוד.
ההורים שלך עדיין נשואים.
יש לך יותר מחברה טובה אחת.
יש לך בריכת שחיה / ז'קוזי בחצר האחורית.
את מתלבשת איך שבא לך.
את נפגשת עם חברים יותר מפעם בשבוע. (לא כולל בית ספר / עבודה / צבא וכד').
יש לך מחשב בחדר.
אף פעם לא הרביצו לך.
החדר שלך לא קטן מדי לדעתך.
את מקבלת דמי כיס / משכורת.
יש לך אוסף של משהו נורמלי.
את לפעמים מצפה ללכת לבית ספר / עבודה.
את לא רוצה להיות אף אחת אחרת.
את עושה משהו אחרי שעות בית ספר.
יש בבעלותך מכונית.
את לא רבה עם אמא שלך בדרך כלל..
יש לך אחים\אחיות.
היה לך חבר אי פעם.
אהבת אותו.
אמרו לך שאת יפה יותר מפעם אחת.
את צוחקת כל יום לפחות פעם אחת.
יש לך תחביבים.
את מייסמת אתם.
יש לך מקומות אהובים.
את שלמה עם איך שאת נראית.
אין לך ציונים גרועים.
יש לך חברים.
את מודעת לכל מה שקורה בעולם.
אכפת לך מאנשים.
את יודעת יותר משפה אחת.
יש לך חיית מחמד. (:
את יודעת את המילים ליותר מ- 5 שירים.
אין לך אויבים רציניים.
את בדרך כלל בן אדם נחמד.
עכשיו, תכפילי ב- 3,
והסכום הוא האחוזים ששווה לך לחיות את החיים שלך.
יצא לי 93 אחוז
שיו, לא ידעתי שכמה מהבנות לא ידעו שחוגגים ליפית, הרי תכננו הכל OOO:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Killer Likes Candy
) משחקים כדורגל עם כדול ספוגי ציבעוני מצפצף, ואלמה מקפצת בינהם
...
) ולא וודקה לימון (