Never let me go

~*~*~*~*~

פריבט לודי (:

אז שלום לכם קוראי היקרים שמרוב טוב ליבם לא  עזבו את הבלוג הזה,

הרבה זמן לא עידכנתי פשוט כי לא היה לי זמן. כנראה רוב החתניקים יודעים את הסיבה הזאת והיא-עונת המבחנים המזורגגת

בחודש קטן ומסכן הכניסו לי בכוח 10 מבחנים ענקים שלוקחים חלקים נחבדים מהציונים בתעודה

נמאס לי לדבר על מבחנים, בחני פתע ועבודות מעצבנות

מה קרה אתמול בערב בבית משפחת פופוב-

אבי ואחי () משחקים כדורגל עם כדול ספוגי ציבעוני מצפצף, ואלמה מקפצת בינהם

אימי ואנה מדברות שיחות נפש עמוקות למדי על איזו נעל אנה תלבש מחר לבצפר

~*~*~*~*~

ביום חמישי בשבוע שעבר, היה היום הכי שמח ומאושר בחיי.

אז אחרי ההחלטה שלי ושל זינקה לצאת בגן התכנולוגי ואז ללכת מיד לטדי, החלטנו לנו לשיר שירים מבדרים על ילדון האוטובוס (בתירגום מרוסית) "יפיופי, יפיופי, איפה אתה?

התוכל להביאי לי את תותי?

אך אל תיסע יפיופי, יפיופי כי אז לדיכאון הכנס"

אחרי שצרחנו את זה מינימום 6 פעמים ברחוב הזה (במובן שאנשים הביטו בנו כעל פסיכופתיות) ראינו אותו D:

ואז התחלנו לשיר שירים על סשה (לפרטים-זואי)-גם בתירגום מרוסית

"סשנקה, סשנקה, איפה היית?

שתיתי וודקה מתחת למזרקה (פאנטן)

שוט אחד, ושוט שני

ואז למיתה הלכתי" כמובן שברוסית זה נשמע יותר טוב.. וכמובן שאז הוא הופיע

אחח.. איזה קוסמות

~*~*~*~*~

טוב.. בגלל שהמחשב הדפקט שלי מאוד אוהב אותי, הוא נקע לי כל שניה.

וגם, יש לו רק 14 ג'יגה זיכרון אז תבינו על מה מדובר

ובגלל זה אני מתחלת במחשב של ההורים שלי, כמובן שאנשים ישאלו את עצמם "מה זה המחשב הזה עם 14 ג'יגה זיכרון?!" אז זהו.. שגם אני לא יודעת.

המסנג'ר כל שניה נקע לי בזמן ש6 אנשים מציפים אותי ושואלים אותי בבכי למה שאני לא עונה להם,

אבל הם לא מבינים את זה שאני שולחת להם בשנייה שאני יכולה "המחשב תקוע", הם ממשיכים להציף ואז עוד להתקשר אלי ולהתלונן,

אני צריכה להיות פסיכולוגית.

~*~*~*~*~

היום זה יום רצח רבין.

איזו דרמתיות להגיד את זה, אבל יש משהו שמאוד מעיק אלי-ולא זה לא הסוודר

הרבה אנשים בארץ אפילו לא מבינים את משמעות היום הזה, מראים בבתי הספר היסודיים סרטים על הרצח, בחטיבות מספרים על האיש מויקיפדיה, ומה שקורה בתיכונים אני לא יודעת-כנראה מחפשים בחדרי המורים את הטקסטים של הטקס שעוברים מדור לדור.

לא הרבה אנשים זוכרים בכלל מה הוא עשה, או שהיו קטנים ולא הבינו, ויש גם כאילה כמוני שעוד לא היו פה

בעצם הטקס הזה, זאת נגיד "מסורת" של העם היהודי, להרגיש את הכאב של אותם האנשים שסבלו ממותו. לומר את האמת מי שהכי סבל אלא קרובי משפחתו.

כמו שאומרים "הוא היה מנהיג טוב" וכאילה.. אבל מה אתם יודעים? אולי אריאל שרון גם מנהיג טוב, אבל מה קורה עכשיו? הוא צמח. שכחו ממנו לגמרי (כמובן חוץ מהרופאים שרצים מסביבו). אין לי טענות כלפי ה"מסורת" הזאת, ההפך אני שמחה שלפחות זוכרים מקרה מזעזע כמו זה אבל הצורה היא יתר על המידה.

נכון-הוא היה ראש ממשלה, נכון-רצחו אותו, נכון-שאנשים רבים כבר הפסיקו להבין את המשמעות אלה רק חושבים לעצמם בזמן הטקס המשעמם 'נו.. מתי זה כבר ייגמר?'.

נכון שאני צודקת?

~*~*~*~*~

איזה כיף לי

נשארתי בבית בגלל בעיה תורשתית-קצת  מוזרה האמת. נכון מתי שיורד לכם דם מפצע כלשהו או מהאף? אז אנחנו מאבדים יותר דם פי 2 מאדם רגיל בגלל שטויות.

מוזר, פאטתי, דוחה ומגעיל, אבל לפחות אני עכשיו לא בבצפר

אבל כמעט שרפתי שוב את הבית ואת המחבט.

רציתי לעשות לעצמי אומלט כארוחת בוקר (כבר נשארתי לבד), מדליקה את הכיריים שמה מחבט והולכת לשירוטים "ואי בא לי להתקלח"

נו טוב, נכנסתי התקלחתי ושכחתי מהמחבט שהיתה על הכיריים. יצאתי הלכתי למחשב והתחלתי להקליד את התחלת הפוסט.

האף הרגיש במיוחד שלי הריח סירחון לא רגיל-שהגיע מהמטבח.

למזלי כלום לא נשרף, אבל לקח לי יותר משעתיים של פיזור מנתרל ריח רע בריח שסק בכל הבית עד שנעלם הריח הדוחה במיוחד הזה.

טוב בא לי אומלט עכשיו.

~*~*~*~*~

כרובק.

את מדברת איתי היום.

שלכם, דשה ששוב מדמם לה האף.

להית'

~*~*~*~*~

עריכה: 12.11

שלום לכם שוב חברי היקרים, עקב היזדמנות הפז להתנחל על המחשב הזה וגם לנסות למנועה מאוזני המסכנות לשמוע את ההתעללות בהן בשיעור הפסנתר של המפלצת. חבל שאני לא חרשת עכשיו

לנגן חנוכה את זה עוד אפשר להבין, אבל מתי שברקע שרה לה המורה המטורללת הזאת (לידע כללי: היא מפחדת פחד מוות מאלמה ומהחתולה שלי. בגללה אנחנו נועלים אותן לבארך שעתיים), אפילו למנסטר לא הייתי מבקשת את זה-בעצם ...

כנראה ה"קרירה" שלה בשירה הלכה לזבל אז היא פרשה למוזיקה.

~*~*~*~*~

יורד עכשיו גשם.. נו טוב לפחות ירד, אני כל כך אוהבת את החורף זאת אחת העונות היפות לדעתי

ללכת בגשם, בלי סיבה מסויימת או לחזור מהסייף תשושה בגשם יעלה לי את המצב רוח כמו אייס-קפה.

ברר.. קר לי.

~*~*~*~*~

ב-14.10 הבלוג היה בן שנה

לא תצליחו לבדוק עם זה נכון כי מחקתי את רוב הפוסטים האלה, פשוט הכתיבה שלי, והדברים ש"כתבתי" שם היו פאטתים בצורה לא יאמנת זה היה משהו כזה בפוסט הראשון :"וווווווואייי איך משעמם לי.

כאילו אתמול טיילתי עם אלמה הכלבה הכי חמודה שיש XDD

ועכשיו אני כאילו כותבת פה, אז תגידו בהצלחה יא שמוקים!!@#"

או משהו יותר פאטתי. אפשר לראות לפי מספר הבלוג, הבלוגים החדשים הם57 וכו'. אני לא עדיין בשוק שכתבתי כך, לפני שמחקתי אותם קראתי וצחקתי על עצמי, כמעט כל סוף שורה היה איזה סמילי- =], XD, :D, ^^ וכדומה

~*~*~*~*~

לצערי אני לא יכולה לשים פה קליפ כי להורי אין את התוכנה הזאת אז ברגע שיהיה לי מחשב זז ישובו להם הקליפים.

טוב אז כדי לא להמלל אותכם יתר על מידת המותר, אני הלך לחגוג לי את הלכתה של המורה הזאת.

אז את הפוסט הבאה, או העריכה.

 שלכם, דשה.

שלום לכם חברים נחמדים (:

יום כיפור הגיע וכולם צמים ומבלים בחוץ על הכביש בקור שכזה

ואני במקום לעשות משהו מועיל לעולם, מחליטה לצייר.

אז אני רק בשלבי התחלה בלצייר מכוניות, ולומר ת'אמת מאוד התרשמתי מעצמי.

אבל אחרי שעשיתי את השרטוטים הראשונים הגיע האח הקטן והמעצבן שלי, כמובן שהוא בתור חובב מכוניות וכוסית אליהן החליט להתחיל לצרוח ולהגיד שהשרטוט שלו.

ברגע שהיצור הביט במסך המחשב וראה תמונת פרארי שלקחתי ממנה השראה הצלחתי להוציאי את השרטוט מבין אצבעותיו, לצערי היצור לא פראייר. הוא ביקש שאני הצייר לו מכונית וכמובן שאני עשיתי את זה, (תבינו הוא עוד מעט בן 4)

אחרי שש שעות שרטוטים, קשקושים ומחיקות יצא לי זה:

מה אתם אומרים? האמת במציאות הציור הרבה יותר יפה פשוט המצלמה הזאת הרסה הרבה דברים ובמיוחד את האיכות

אבל אני ממש אהבתי, אחרי שנים שקשקתי דברים פשוטים שהיו אמורים להיות מכוניות. יצא לי משהו אנושי ויפה למדי

אני גאה בעצמי וגם הוא רצה את הציור הזה, שגם אליו ישבתי מהבוקר וסיימתי לא מזמן:  

ל"כוסית" לא נשאר מקום לראש אז וויתרתי אליו. אתם מוזמנים לדמיין כל מה שבא לכם, אני חשבתי לצייר אותה בלונדה עם שיער ארוך כזה אתם יודעים. ואם רואים אז די התלבטתי בגודל החזה שלה, נו טוב מה לעשות בהתחלה הוא היה פי שתיים יותר גדול

אז אני במקום לצום, אוכלת כמו אלוהים יודע מה את המטעמים המעודנים שסבתא מכינה ומורידה את כולם בשירותים בגלל הדבר או הווירוס הזה שיושב לי בקיבה ובגללו אני יושב בשירותים יתר על המידה.

אז מי שרוצה לדעת, הבנתי שהסבתא שלי היא בן אדם חמוד כזה וגם האוכל שהיא מכינה טעים במיוחד, אני יושבת על דיאטה אחרי שהשילשולים יפסקו

ולחזור לנושא הציורים, שתדעו ההשראה שלי בציור עם הכוסית בלי הראש היא:

אבל הוספתי טיפה גם מזאת שהיא ההשראה שלי לפרארי שציירתי לאח שלי:

אלוואי אלי מכונית כזאת, ארג אני חולה על פרארי

ולחשוב על זה שכעט כל הבית חוץ מאבי ישנים, מה כבר השעה? הייתי רוצה ללכת עכשיו החוצה ולטייל עם מישהו

אך קר מידי. מצער

אני מנסה לכתוב בשפה טיפה יותר גבוה מהרגיל כדי לא לשבת שעתיים אחרי הלימודים וללמוד עם רנית הבעה ולשון כל יום, העברית שלי רדודה(?) והבטן מתנפחת.

אני חושבת על נושא לציור, אולי אני העשה את בקשתו את וויקטור והצייר על הנייר החום משהו שקשור לסייף והוא יתלה באולם, או שבמקום הציור אנשים יראו את ראשי ומתחתיו הכתוביות "היא לא הגיעה לשיעורי סייף, וזה מה שקורה כאשר מעצבנים את ויטה" וכן עצוב, יש למישהי איפור עמיד?

אולי הציור הבא שלי תהיה אסלה עם ראש של חתול, לא בעצם הוא כבר קיים.

כיוון שבטני כבר לא עומדת בלחץ אני הרוץ לי לשירותים,

תיקנו לי נייר טואלט בדרך לסופר.

שלכם דשה

שלום לכם ירקות מהלכים

יש לי כל כך הרבה דברים לספר לכם, אתם פשוט לא יודעים כמה (:

היום יש לאישתי יום הולדת,

עשינו לה מסיבת "הפתעה" והיה כל כך גדול !!!

הבאתי המון דברים, בלונים, עוגה, עמית וזואי

אחרי שהתייאשנו החלטנו לחגוג את יום ההולדת שלה בלדיה,

אז חגגנו את ראש השנה

אחרי שיפלי נזכרה להגיעה (עם חולצה של "כבר אמרת לי מזל טוב?") התחיל להיות שמח קצת יותר

דיברנו, שיחקנו שלוף (אני ואישתי), השתגענו וגרמנו להרבה (אפילו יותר מידי) אנשים להסתכל אלינו כמו על פסיכיות

אחרי שהתחיל להשתעמם לנו טיפה, החלטנו כולנו בשמחה ובששון ללכת לקנות וודקה או בירה (אני רציתי (:).

כמובן שאתם שואלים את עצמכם כרגע "למה בנות 14-13 חוגגות יום הולדת ליד סופר?"

אז התשובה פשוטה,

כדי לא לרוץ הרבה, אבל זה לא מה שהיה

וכנראה אתם גם שואלים "למה המפגרות האלה רצו לקנות וודקה?"

אז התשובה לזה עוד יותר פשוטה,

זואי.

אז אחרי שזואי עשתה היסטריות של אלוהים יודע מה (התנעגת כמו פסיכית שיכורה) יפית נתנה את הכסף שלה לעניים (ברגע ההוא אלא היינו אנחנו) וזואי גררה אותי איתה בטירוץ של "את נראת הכי מבוגרת בינינו" ולצערי זה נכון..

כמעט מכרו לי סיגריות -אני לא מעשנת, חס וחלילה עם אני כן- כי אמא שלי ביקשה ממני לקנות (אח.. הנצלנית) אבל בגלל שמוכרת אחת מכירה אותי לא הרשו לי, ואז אמא שלי הגיעה בהיסטריה  היה צריך לצלם את זה ולשלוח ליוטיוב.

אז אנחנו הגענו לסטנד הזה עם המשקאות משכרים ואני לוקחת את בקבוק הוודקה ומביאה לזואי והיא מתחילה להלבין "אבל עם לא ירשו לנו? אבל אנחנו קטינות" ובלעבלעבלע.. בסוף החזרתי את הוודקה למקום ובמקום זה לקחתי בירה, והיא שוב אם אותו הדבר

בסוף אחרי שחזרנו בידים ריקות, לקחתי את עמית איתי וכמובן שהחזרתי את זואי ההיסטרית  (שממש שמחה להצטרף האמת) והלכנו לקנות בריזר (וזה גם משקר אבל פחות). לא היו אמורים להרשות לנו לקנות את זה, אבל בגלל המוכרת הפוסטמה הזאת קנינו . אבל היתה בעיה אחת...

לא היה לנו פותחן

ניסינו עם סכין חד פעמית ("יפית!" "מה?" "את מדממת!!" "מה? אוו הדם שלי יורד מהבקבוק") שנשברה בסוף, אז יפית נסתה להיעזר בספסל שישבנו אליו, ובסוף אמרתי (בעצם אמרתי את זה כל הזמן..) שצריך לשבור את החלק העליון שאין בו בריזר.

ויפית עשתה את זה, וכמובן בגלל שאישתי עשתה את זה חצי מהבריזר הלך לאזעזל..

ואיש אחד (שהסתכל אלינו כמו על פסיכיות כל ה-3 שעות וחצי שהיינו שמה) אמר כזה "על תשתי את זה!"

אלוהים יודע למה,

 -הוא דאג כי היה סיכוי גדול שחלקי זכוכית קטנים נכנסו לבריזר שנישאר

 -הוא לא רצה לקרואו למשטרה כי קטינים השתכרו כי אז יתפסו אותו, מה? הוא נראה כמו פושע נימלט

לי יש הרגשה שהשני, אבל לא משנה..

אז מזגנו בכמויות קטנות ושתינו (שתידעו היה לנו גם נסטי) אהה.. ושכחתי לציין את העובדה המרה שכמעט רצחו אותי כי קניתי בריזר אננס (אני חולה על זה ) ולא וודקה לימון () בטירוץ ששונאים את זה. אבל יש לי משהו חשוב להגיד: עם לא טעמת אז איך לא טעים לך?. בסוף כולן אהבו את זה (:

וקקט השתכרה טיפה

היה כיף

-הייתי מצלמת עם היתה לי מצלמה-

~*~*~*~*~*~

ולנושא טיפה שונה, ראש השנה D:

כמובן שלהתחיל לאחל לכל ישראבלוגר "שנה טובה ומתוקה" אני מאחלת לכל קוראי (וגם לכל הישראבלוגרים)

שנה טובה ומתוקה קכאפקייק (C)

אני מאחלת לכל בתי החרושת לפקצות להיחרב ולהיעלם מהיקום

שעלמה תפסיק ללקק את הכיסא של המפלצאנה OO

שאני השתפר בסייף

שאנשים יפסיקו להרגיש שמנים ומגעילים, ויתחילו לאהוב את עצמם

שכל הישראבלוגרים שפותחים כל מיני בלוגים פרבקטיביים (כותבים את זה כך נכון? \") יסגרו אותם

נסרראלה יעלם, וימצאו את גופתו במצב ריקבון

שיפסיקו כבר להרוג אנשים בארץ הזאת. למה אנשים עושים את זה? לא באמת אני שואלת למה? במה זה יעזור להם בחיים, השכלה יותר טובה? חיים טובים יותר בכלא? אני פשוט לא מבינה

שתשארו חמודים ונפלאים כמו שאתם (:

ופשוט שתהיה שנה מדהימה (אני שונאת להגיד את זה )

טיפ לתחילת שנה: תלכו במקום סוען (הרהב אנשים) ותתחילו להגיד סתם כזה "שנה טובה ומתוקה כדבש" או "שיהי לך יום דבש" זה כל כך מחרפן אנשים שזה מצחיק

טוב, מעיפים אותו מפה..

אז שוב שנה טובה לכם אנשים

הלכתי מפה (:

דשה

עריכה:

הייתי ממש משעוממת אז מצאתי את השאלונים שעשיתי לפני שנים, ונראה עם השתנה משהו (:

אם יצאו לך יותר מ20 איקסים - אתה מוגדר כאידיוט (:

מסטיק נפל מהפה שלך כדיברת.

מסטיק נפל מהפה שלך כשלא דיברת.

רצת לתוך דלת זכוכית.

קפצת מתוך כלי תחבורה נוסע.

חשבת על משהו מצחיק והתחלת לצחוק.

נכנסת בתוך עץ\שיח\עמוד.

 חשבת שזה אפשרי ללקק את המרפק.

 ניסית ללקק את המרפק.

לא ידעת ש"אני פורים" ו"השפן הקטן" הם בעלי אותה מנגינה.

ניסית לשיר אותם אחרי השאלה הקודמת.

אכלת משהו שלא נועד לאכילה.

נפתחו לך השרוכים בנעליים ונפלת.

נחנקת מהיריקה של עצמך.

ראית את מטריקס ואתה עדיין לא מבין את זה.

לא ראית את מטריקס.

הקלדת רק עם 2 אצבעות.

תפסת בטעות מישהו על חם.

ניסית לשתות מתוך קש וזה הלך לאף או לעיניים שלך.

תפסת את עצמך מזיל ריר.

נרדמת בשיעור.

 את כזאת שמתחילה לצחוק מכל דבר.

זרקת על מישהו אוכל כי הוא עיצבן אותך.

לפעמים פתאום הפסקת לחשוב.

 התחלת לספר סיפור ואז פתאום שכחת מה באת לספר.

רוב האנשים מנדנדים בראשם והולכים ממך.

הרבה פעמים אמרו לך להשתמש בקול הפנימי שלך.

אתה משתמש באצבעות לחישובית מתמטיים פשוטים.

אכלת חרק.

אתה עושה את השאלון כשיש לך משהו הרבה יותר חשוב לעשות.

שמת בגד כלשהו הפוך ולא שמת לב לזה עד שמישהו אמר לך\ עד שהורדת אותו.

חיכית מלא זמן למשהו ובסוף הבנת שזה הכל היה בראש שלך.

העברת הודעות שרשרת כי פחדת שמה שרשום שם יקרה לך.

 שברת הרבה דברים.

חברים שלך יודעים לא להשתמש במילים ארוכות לידך.

אתה מטלטל את הראש שלך כשאתה מבולבל.

נפלת אי פעם מהכיסא שלך.

כששכבת במיטה שלך ניסית למצוא טקסטורות בתקרה שלך.

המילה "אממ ..." היא בשימוש רב אצלך.

הפגנת חוזר טאקט מושלם כשאמרת למישהו שהוא מכוער\שמן\וכו'.

דפקת את הראש בקיר בשביל לבדוק אם זה עושה גומה בקיר.

יצא לי 37 OO

בכמה אחוזים שווה לך לחיות?

 יש לך חבר.

את אוהבת מוזיקה.

יש לך חדר משלך.

יש לך פלאפון.

יש לך אמפי3 / אייפוד.

ההורים שלך עדיין נשואים.

יש לך יותר מחברה טובה אחת.

יש לך בריכת שחיה / ז'קוזי בחצר האחורית.

את מתלבשת איך שבא לך.

את נפגשת עם חברים יותר מפעם בשבוע. (לא כולל בית ספר / עבודה / צבא וכד').

יש לך מחשב בחדר.

אף פעם לא הרביצו לך.

החדר שלך לא קטן מדי לדעתך.

את מקבלת דמי כיס / משכורת.

יש לך אוסף של משהו נורמלי.

את לפעמים מצפה ללכת לבית ספר / עבודה.

את לא רוצה להיות אף אחת אחרת.

את עושה משהו אחרי שעות בית ספר.

יש בבעלותך מכונית.

 את לא רבה עם אמא שלך בדרך כלל..

 יש לך אחים\אחיות.

 היה לך חבר אי פעם.

 אהבת אותו.

 אמרו לך שאת יפה יותר מפעם אחת.

 את צוחקת כל יום לפחות פעם אחת.

 יש לך תחביבים.

 את מייסמת אתם.

יש לך מקומות אהובים.

את שלמה עם איך שאת נראית.

אין לך ציונים גרועים.

יש לך חברים.

את מודעת לכל מה שקורה בעולם.

אכפת לך מאנשים.

 את יודעת יותר משפה אחת.

יש לך חיית מחמד. (:

את יודעת את המילים ליותר מ- 5 שירים.

אין לך אויבים רציניים.

את בדרך כלל בן אדם נחמד.

עכשיו, תכפילי ב- 3,

והסכום הוא האחוזים ששווה לך לחיות את החיים שלך.

יצא לי 93 אחוז

שיו, לא ידעתי שכמה מהבנות לא ידעו שחוגגים ליפית, הרי תכננו הכל OOO:

גאד.. אני כל כך מצטערת ;;