~*~*~*~*~
פריבט לודי (:
אז שלום לכם קוראי היקרים שמרוב טוב ליבם לא עזבו את הבלוג הזה,
הרבה זמן לא עידכנתי פשוט כי לא היה לי זמן. כנראה רוב החתניקים יודעים את הסיבה הזאת והיא-עונת המבחנים המזורגגת
בחודש קטן ומסכן הכניסו לי בכוח 10 מבחנים ענקים שלוקחים חלקים נחבדים מהציונים בתעודה
נמאס לי לדבר על מבחנים, בחני פתע ועבודות מעצבנות
מה קרה אתמול בערב בבית משפחת פופוב-
אבי ואחי (
) משחקים כדורגל עם כדול ספוגי ציבעוני מצפצף, ואלמה מקפצת בינהם
אימי ואנה מדברות שיחות נפש עמוקות למדי על איזו נעל אנה תלבש מחר לבצפר
~*~*~*~*~
ביום חמישי בשבוע שעבר, היה היום הכי שמח ומאושר בחיי.
אז אחרי ההחלטה שלי ושל זינקה לצאת בגן התכנולוגי ואז ללכת מיד לטדי, החלטנו לנו לשיר שירים מבדרים על ילדון האוטובוס (בתירגום מרוסית) "יפיופי, יפיופי, איפה אתה?
התוכל להביאי לי את תותי?
אך אל תיסע יפיופי, יפיופי כי אז לדיכאון הכנס"
אחרי שצרחנו את זה מינימום 6 פעמים ברחוב הזה (במובן שאנשים הביטו בנו כעל פסיכופתיות) ראינו אותו D:
ואז התחלנו לשיר שירים על סשה (לפרטים-זואי)-גם בתירגום מרוסית
"סשנקה, סשנקה, איפה היית?
שתיתי וודקה מתחת למזרקה (פאנטן)
שוט אחד, ושוט שני
ואז למיתה הלכתי" כמובן שברוסית זה נשמע יותר טוב.. וכמובן שאז הוא הופיע
אחח.. איזה קוסמות 
~*~*~*~*~
טוב.. בגלל שהמחשב הדפקט שלי מאוד אוהב אותי, הוא נקע לי כל שניה.
וגם, יש לו רק 14 ג'יגה זיכרון אז תבינו על מה מדובר
ובגלל זה אני מתחלת במחשב של ההורים שלי, כמובן שאנשים ישאלו את עצמם "מה זה המחשב הזה עם 14 ג'יגה זיכרון?!" אז זהו.. שגם אני לא יודעת.
המסנג'ר כל שניה נקע לי בזמן ש6 אנשים מציפים אותי ושואלים אותי בבכי למה שאני לא עונה להם,
אבל הם לא מבינים את זה שאני שולחת להם בשנייה שאני יכולה "המחשב תקוע", הם ממשיכים להציף ואז עוד להתקשר אלי ולהתלונן,
אני צריכה להיות פסיכולוגית.
~*~*~*~*~
היום זה יום רצח רבין.
איזו דרמתיות להגיד את זה, אבל יש משהו שמאוד מעיק אלי-ולא זה לא הסוודר
הרבה אנשים בארץ אפילו לא מבינים את משמעות היום הזה, מראים בבתי הספר היסודיים סרטים על הרצח, בחטיבות מספרים על האיש מויקיפדיה, ומה שקורה בתיכונים אני לא יודעת-כנראה מחפשים בחדרי המורים את הטקסטים של הטקס שעוברים מדור לדור.
לא הרבה אנשים זוכרים בכלל מה הוא עשה, או שהיו קטנים ולא הבינו, ויש גם כאילה כמוני שעוד לא היו פה
בעצם הטקס הזה, זאת נגיד "מסורת" של העם היהודי, להרגיש את הכאב של אותם האנשים שסבלו ממותו. לומר את האמת מי שהכי סבל אלא קרובי משפחתו.
כמו שאומרים "הוא היה מנהיג טוב" וכאילה.. אבל מה אתם יודעים? אולי אריאל שרון גם מנהיג טוב, אבל מה קורה עכשיו? הוא צמח. שכחו ממנו לגמרי (כמובן חוץ מהרופאים שרצים מסביבו). אין לי טענות כלפי ה"מסורת" הזאת, ההפך אני שמחה שלפחות זוכרים מקרה מזעזע כמו זה אבל הצורה היא יתר על המידה.
נכון-הוא היה ראש ממשלה, נכון-רצחו אותו, נכון-שאנשים רבים כבר הפסיקו להבין את המשמעות אלה רק חושבים לעצמם בזמן הטקס המשעמם 'נו.. מתי זה כבר ייגמר?'.
נכון שאני צודקת?
~*~*~*~*~
איזה כיף לי
נשארתי בבית בגלל בעיה תורשתית-קצת מוזרה האמת. נכון מתי שיורד לכם דם מפצע כלשהו או מהאף? אז אנחנו מאבדים יותר דם פי 2 מאדם רגיל בגלל שטויות.
מוזר, פאטתי, דוחה ומגעיל, אבל לפחות אני עכשיו לא בבצפר
אבל כמעט שרפתי שוב את הבית ואת המחבט.
רציתי לעשות לעצמי אומלט כארוחת בוקר (כבר נשארתי לבד), מדליקה את הכיריים שמה מחבט והולכת לשירוטים "ואי בא לי להתקלח"
נו טוב, נכנסתי התקלחתי ושכחתי מהמחבט שהיתה על הכיריים. יצאתי הלכתי למחשב והתחלתי להקליד את התחלת הפוסט.
האף הרגיש במיוחד שלי הריח סירחון לא רגיל-שהגיע מהמטבח.
למזלי כלום לא נשרף, אבל לקח לי יותר משעתיים של פיזור מנתרל ריח רע בריח שסק בכל הבית עד שנעלם הריח הדוחה במיוחד הזה.
טוב בא לי אומלט עכשיו.
~*~*~*~*~
כרובק.
את מדברת איתי היום.
שלכם, דשה ששוב מדמם לה האף.
להית'
~*~*~*~*~
עריכה: 12.11
שלום לכם שוב חברי היקרים, עקב היזדמנות הפז להתנחל על המחשב הזה וגם לנסות למנועה מאוזני המסכנות לשמוע את ההתעללות בהן בשיעור הפסנתר של המפלצת. חבל שאני לא חרשת עכשיו
לנגן חנוכה את זה עוד אפשר להבין, אבל מתי שברקע שרה לה המורה המטורללת הזאת (לידע כללי: היא מפחדת פחד מוות מאלמה ומהחתולה שלי. בגללה אנחנו נועלים אותן לבארך שעתיים), אפילו למנסטר לא הייתי מבקשת את זה-בעצם 
...
כנראה ה"קרירה" שלה בשירה הלכה לזבל אז היא פרשה למוזיקה.
~*~*~*~*~
יורד עכשיו גשם.. נו טוב לפחות ירד, אני כל כך אוהבת את החורף זאת אחת העונות היפות לדעתי
ללכת בגשם, בלי סיבה מסויימת או לחזור מהסייף תשושה בגשם יעלה לי את המצב רוח כמו אייס-קפה.
ברר.. קר לי.
~*~*~*~*~
ב-14.10 הבלוג היה בן שנה
לא תצליחו לבדוק עם זה נכון כי מחקתי את רוב הפוסטים האלה, פשוט הכתיבה שלי, והדברים ש"כתבתי" שם היו פאטתים בצורה לא יאמנת זה היה משהו כזה בפוסט הראשון :"וווווווואייי איך משעמם לי.
כאילו אתמול טיילתי עם אלמה הכלבה הכי חמודה שיש XDD
ועכשיו אני כאילו כותבת פה, אז תגידו בהצלחה יא שמוקים!!@#"
או משהו יותר פאטתי. אפשר לראות לפי מספר הבלוג, הבלוגים החדשים הם57 וכו'. אני לא עדיין בשוק שכתבתי כך, לפני שמחקתי אותם קראתי וצחקתי על עצמי, כמעט כל סוף שורה היה איזה סמילי- =], XD, :D, ^^ וכדומה
~*~*~*~*~
לצערי אני לא יכולה לשים פה קליפ כי להורי אין את התוכנה הזאת אז ברגע שיהיה לי מחשב זז ישובו להם הקליפים.
טוב אז כדי לא להמלל אותכם יתר על מידת המותר, אני הלך לחגוג לי את הלכתה של המורה הזאת.
אז את הפוסט הבאה, או העריכה.
שלכם, דשה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Killer Likes Candy
