אני לא מרגישה שניצלתי אותו, באמת שלא,
כן עבדתי, נפגשתי עם חברות, עם החבר, עם חברים
הכרתי אנשים חדשים, למדתי דבר או שניים על עצמי,
אבל מצד שני, אני מרגישה בזבוז עצום....
חודשיים וחצי שכול מה שיצא מהם זה רק לנתק קשרים
ישנים (מסיבות צודקות לפחות), ללמוד דבר או שניים על העסק
שלי, על הזוגיות שלי, ולהפוך לפדלעה קטנה....
רק קיוויתי שיגיעו הלימודים, לחזור לשגרה היומיומית הלחוצה
הזאת שמעמידה אותי במקומי, שמרגיעה אותי, שגורמת לי
לזוז יותר, להתגעגע יותר לדברים שאני אוהבת לעשות,
הבנתי שאני מפחדת להתבגר, אני מפחדת מהעתיד למרות
כול התכנונים שלי, אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות....
אני רוצה להיות רופאה, אבל גם להישאר בבית עם ילדים ולעסוק
בתכשיטים ויצירה, אני רוצה להישאר ליד החברים שלי, אבל
אני לא יודעת אם אני רוצה לגור בישראל....
התוודתי למוות, כשהכלב שלי מת, אני מניחה שזאת הסיבה שהחופש
הזה נוראי, עוד לפני שהוא התחיל משהו יקר לליבי נעלם...
אני רוצה להשתנות, להיות עצמי לגמרי, להרגע, לעשות את מה שאני אוהבת,
גאד אני כול כך מתוסבכת... כול כך התגעגעתי לבלוג הזה.... <3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
KeLL
