אני חוזרת בחמש - חמש וחצי הביתה, מותשת מכול היום הארוך, יושבת לאכול, קצת על המחשב

וכבר בשבע וחצי מתחילה להרגיש את העייפות משתלטת, עוד לא עשיתי שיעורים, עוד לא התכוננתי

לשום מבחן או בוחן, ואני כבר מרוחה על הרצפה מעייפותת רק מחכה להיכנס למיטה אחרי פרק של

סקראבס... זה לא מציאותי, אני שנה שלמה צריכה להתרוצץ בין ימים כאלה לבין המשפחה, החברים,

העבודה, בית הספר, מבחנים, בגרויות, לימודים, זה מטורף, זה לא מציאותי!

אלוהים אני רק רוצה קצת שקט, לא יכולה לחכות לסוף השבוע....