היום היה ממש ממש כיף. בערב היה מסיבה ("קומזיץ") של הגדוד שלי בצופים

אז אכלנו וצחקנו ועשינו המון שטויות (איזה אנשים מקוריים יש אצלנו!)- וכן.

אני נגד סמים\אלכוהול\התמזמזויות מוגזמות, ולא היה אפילו דבר אחד כזה.

הוכחה לכל הערסים שחושבים שבלי זה אין חיים.

בכל אופן, הייתי צריכה ללכת באמצע כי עשיתי הסכם כזה עם ההורים שלי (כי מעשן אני נעשית חולה) שאני אלך מוקדם יחסית וככה אשאף פחות עשן.

בכל אופן נורא נורא נהנתי, ושמחתי שבאתי ולא הצטערתי בכלל.

נושא אחר.

לאחרונה גיליתי את החדווה שבפיטפוט קליל ולא מחייב (בעליל. זה כ"כ דורש החרוז הזה!)

עם בנים- פנים מול פנים וגם דרך המחשב.

כן, אני- נורית, סולדת מבנים בגיל ההתבגרות.

כי רובם-

מכוערים. מטומטמים. ערסים. חשים את עצמם. מביכים.

אבל, אהה, יש את היוצאי דופן.

יוצאי הדופן הנסגדים, פורצי המוסכמויות, שלכאורה לא מקובלים אבל למעשה מושכים (בעיני) יותר תשומת לב ורצון להכיר יותר מאשר כל בן שמוט מכנסיים מסריח ופורע חוק אחר.

כן, הם אפילו לא חייבים להיראות טוב. ואלוהים יודע שאני בררנית בכל הנוגע ליופי.

המזל שלי הוא שאני שייכת למיעוט שגם מוסגל לראות מעבר ליופי ולהבין שיש מולי בן אדם, חכם.

כמובן שכל בת והטעם שלה (כננראה שיש בנות שלא מפריע להן שהחבר שלהן מפגר בעליל ועבר את כיתה א' על סמך שוחד,

וכננראה שיש בנים שלא מפריע להם שהחברות שלהם פשוט מפגרות עם שיער על הראש ולק בציפורניים).

איך שזה לא יהיה כל הקטע הזה כמובן מוביל אותנו ל- "היא אוהבת אותו אבל מתביישת להודות בזה"

או "הוא מתגעגע לאקסית שלו ולא נעים לא לגשת אליה" וכל הבלה בלה הזה.

למה אנשים לא יכולים ללכת ולהגיד לאנשים בפרצוף מה הם חושבים?!

מה כל כך מביך בלהתגעגע למישהו? בלאהוב מישהו?

רק ש\החברה המעוותת שלנו הפכה את המושג "אהבה" לבושה שצריך להסתיר. כמו בן אדם חולה שלא רוצה שידעו את זה.

חולני.

אני מקווה שאחרי קריאת הפוסט המאוד לא ישראבלוגי הזה (אני מתכחשת לכל מה שקשור לחברה הישראבלוגרית המצויה) תחשבו על זה קצת ותגיעו למסקנה שעדיף ללכת ולהודות באמת.

אתה אוהב מישהי? תגיד לה. אם היא באמת כל כך נפלאה וחמודה כמו שאתה חושב, היא לא תצחק.

אוהבת מישהו? למה להתבייש? החברה שלנו הפכה את זה לבושה.

אבל אנחנו גם יכולים לשנות את זה!

לכן, אנני החלטתי, ואני מקווה שגם אתם תחליטו כמוני.

אף פעם לא אצחק על בן שאוהב אותי באמת, אם זה יהיה אמיתי.

אוה, שכחתי. קודם צריך למצוא בן שאשכרה יהיה לו אכפת ממני.

תמצאו לי אחד נורמלי.