המצב רוח בבלוג לא עובד, משום מה. מעכשיו זה הולך להיות המצב רוח. תתיחסו עליו יפה! XD

אם אתם רואים אותי תחשבו שאתם רואים
מתבגרת

מכורה לחיות

אוהבת לצחוק, ועוד יותר לעשות קטעי סטנד אפ

לשמוע מוזיקה

ומנגננת בגיטרה.

תמצות די פוגע בסך הכל. עם כל הכבוד, יש לי הרבה עומקים שלא הכרתם.

אבל זאת לא הנקודה.

אחד הדברים שהרבה אנשים לא יודעים עלי, ואני כרגע הולכת לספר לכם, שבניגוד לאופי שלי שנראה כביכול מאוד ארצי,

גם אם עצלני לפעמים או תקופות של היפר אקטיביות, אני שקועה בהרבה פאנטזיות.

המצחיק הוא שזה ממש לא סוד. אם מישהו יגש אלי וישאל אותי "את אוהבת לדמיין?" אני אני אגיד לו שכן.

רק פשוט אף אחד לא ישאל אותי את זה. כי זה נראה מנותק לחלוטין מהאופי שלי.

אני מדמיינת מדי פעם את "אילו הייתי".

אם הייתי ביל גייץ הייתי תורמת כסף. לא הייתי מרוששת את עצמי, אבל כן הייתי טורחת לשפר קצת את העולם שלנו.

אם הייתי בן, הייתי מודה לאלוהים על זה שלא לעצב גבות זה נחשב גברי. וזה עוד על קצה המזלג.

אם הייתי חיה לפני כמה מאות שנים, הייתי הופכת להיות פיראטית. זה נראה כל כך כיף!

אם הייתי סלבריטי היתי דואגת לחיות חיי משפחה יציבים (אהמ. רוב הסלבריטים אוהבים כנראה חתונות).

אם הייתי יכולה לשלוט בעתיד, אין ספק שהייתי משתמשת בצורה אגרסיבית למדי בכישרון הזהץ

אבל בן אדם לא יכול להיות מה שהוא רוצה, נכון?

אז זאת הבעיה. כי לכו תסבירו לחברה שלנו כיום שבן אדם יכול לשנות את עצמו ללא אירוע חשוב.

אכן, אני נהנית נורא מכתיבת פוסטי חינוך של החברה כיום ובכלל, ועוד יותר מכתיבה לגלגנית. לפעמים אני מצטערת על זה שאני כל כך עוקצנית,

הרי לחברה שלנו יש כמה נקודות אור אי שם.

ובניגוד לבדיחה שהאור בקצה המנהרה זאת המשאית שהולכת לדרוס אותך ממול, אני מאמינה שזה אשכרה האור.

לעומת זאת אם אנחנו רוצים לחיות בחברה טובה יותר, עלינו להשתנות.

בין עם זה ביחס הוגן לכולם, בשמירה על הטבע או כל דבר אחר- צריך להשתנות.

כן, קפצתי מנושא לנושא בקצב מסחרר. זה חלק מצורת ההתבטאות שלי.

אבל זה הבלוג שלי, אז זה לא ממש מפריע לי, אם זה מנחם אותכם.