אז... פיק ראשון =]
קבלו:
שם הפאנפיק: הפרטים הקטנים
שם הפרק: בתוך ענן שחור
פאנדום: הארי פוטר
שיפ: בואו נגיד שזה לפי הזוגות של רולינג, אך עם המון סיבוכים בדרך...
תקופה: סוף שנה שישית. הקרב על הוגוורטס
דמויות ראשיות: הארי, דמבלדור, רון והרמיוני
ז'אנר: אממ... ניראה לי שזה סוג של דרמה עם רומנטיקה...
תודות: לטלי!!! ולעליזה (המורה שלי למדעים) בלי השיעמום בשיעור שלה, לעולם לא הייתי מצליחה להתחל XD
הערה: זה בלי בטא >< חיפשתי בפורטל אבל עדיין לא ענו לי
ויתור זכויות: לא אשתמש ביצירת מעריצים זה למען רווחים אישיים או עיסקיים וכדומה =]
רעם גדול נשמע, ואחריו גשם חזק התחיל לרדת.
'תסתכל על עצמך. עומד לך כמו בול עץ ומסתכל עליו.
'זוז! תעשו משהו!' צעק כל בראשו של הארי, 'זוז... ותעשה משהו'
אך הארי רק עמד שם, במרחק כמה מטרים מגופתו. הוא רק עמד שם והרגיש איך דמעותיו החמות זולגות מעיניו הירוקות.
מספר דקות עמד הארי מול גופתו של דמבלדור, מנסה להבין שאיבד עוד אדם מהקרובים ביותר לליבו. מנסה להבין שסביבו נלחמים אנשים על חייהם, בתקווה שהכל יחזור ליהיות כרגיל.
"סנייפ עשה את הכל" מלמל הארי לעצמו ופרץ בבכי.
אך לפתע מסך שחור, שהגיע משום מקום, הופיע ליד גופתו של דמבלדור, ולא נתנה להאיר להמשיך לבהות בו.
הארי ניער את ראשו מהר ופסע קדימה, מקווה שמישהו ישים לב ויעצור אותו.
הוא התקרב לאט לאט לענן השחור כשפיתאום צורתו של הענן השתנתה והפכה לצורה מטושטשת של נחש, ובין רגע נעלמה.
כמה רגעים עמד הארי, שניסה בכל כוחו להבין מה קרה, בלי כל שמץ של מושג שכמה רגעים אילו יהיו הרגעים הכי יפים שלו בזמן הקרוב.
כשסוף סוף החליט הארי לוותר, ולנסות לעזור לאחרים, ידו של דמבלדור זזה.
"זה לא יכול ליהיות" אמר הארי באושר. הוא רכן מעל לגופו וניסה לאשר את מה שראה, "פרופסור. פרופסור דמבלדור"
הוא הרים את ראשו של דמבלדור בידו והתפלל שהוא חיי. אך ברגע שעשה זאת, צלקתו החלה לבעור מכאבים.
הארי לחץ על צלקתו בידו הפנויה, וצפה בדמבלדור פוקח את עיניו באיטיות.
"פרופסור? אתה שומע אותי?" לחש הארי.
תגובתו היחידה של דמבלדור היו כמה מלמולים בכל צרוד וקר.
"אבל... זה לא כול ליהיות!" אמר הארי, "סנייפ הטיל עליך את הקללה ההורגת! איך זה יכול ליהיות שאתה חיי?"
חיוך עלה על פניו של דמבלדור, "דברים יכולים להשתנות, הארי. אף פעם אין לדעת את העתיד"
הוא התיישב על רגליו וטפח על לחיו של הארי, "לך לישון, ילדון. מחר בבוקר הכל יחזור ליהיות כמו שהיה"
ראשו של הארי כאב והסתובב, בעוד הצלקת שורפת את ראשו. הוא הרגיש איך לאט לאט הוא נשכב על הקרקע ללא כוחות להתנגד לכך.
הארי נשאר דומם עם הדשא הקר והרטוב, בזמן שהקרב על הוגוורטס עדיין נמשך.
טוב... הייתי אומרת שזה פרק דיי קצת... את ההבא אני אנסה לעשות קצת יותר ארוך ><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
