אז קודם כל...................
היום יש שנה לבלוג!
אין לי הרבה מה להגיד...אז פשוט נלך לפרק.....?
Big Boy: אני לא רוצה שתשכחי. אני רוצה שתמשיכי הלאה ותשמרי את הזכרונות המאושרים האלה.תבטיחי לי?
מאיווצ'=]: אני מבטיחה מאור. אני מבטיחה.
Big Boy: יופי...אני שמח :)
מאיווצ'=]: אני לא.. עדיין לא הבנתי מה הקטע עם הבלונדינית
Big Boy: אוייש נו מאי..זה כלום
מאיווצ'=]: רק בגלל המשפט האחרון שאמרת אני יודעת שאתה משקר. שיהיו לך חיים יפים מאור. ותהנה עם הבלונדינית שלך.
כתבתי והתנתקתי.. אפילו לא טרחתי להוסיף אותו לרשימה. מדבר איתי על לשכוח וכבר יש לו חברה חדשה.
השתדלתי להעסיק את עצמי כדי לא להיכנס לדיכי..אבל בנוסף לזה נזכרתי שנעלם לי הפלאפוןץ
"אוווווווווווווווף" צעקתי ונזרקתי על המיטה ביאוש.
למחרת בבוקר קמתי ולא נתתי לדיכי להשפיע עלי. נמאס לי לבכות.
לבשתי סקיני לבן, חולצה ירוק זית וסוודר ירוק כהה.פירקתי את הצמה שעשיתי ללילה והשער הסתדר בצורה קצת גלית. אהבתי את זה והשארתי את זה ככה. הכנתי מערכת, הזלפתי על עצמי קצת בושם ושמתי את האולסטאר השחורות.
ירדתי למטה ונתתי לבן נשיקה הכנתי לי תה והתיישבתי לידו. בחוץ ירד מבול. אמא שלי ירדה במדרגות בחיוך ואבא מייד אחריה.
"יא אבא אולי תיקח אותנו לבית ספר? תראה איזה מבול בחוץ!" אמרתי ועשיתי פרצוף חמוד.
"יאללה קדימה בואו" הוא חייך ואני ובן קמנו ורצנו לאוטו.הגענו לבית ספר ונכנסנו ללובי שהיה מפוצץ. ראיתי את דור ואדווה מתבודדים, שירה שחייכה ורצה לחפש את אורן ואז מצאתי את כל השאר והתיישבנו איתם.
"היי מאי!" שמעתי קול והסתובבתי. מתוך ההמולה הופיע שון.
"היי מה נשמע" חייכתי
"בסדר אני יכול לדבר איתך רגע?" הוא שאל ואני קמתי מחייכת לכולם ומשי צבטה לי בתחת.הסתובבתי אליה וצחקתי.
"קודם כל זה נפל לך ברחוב כהתנגשנו" הוא אמר והושיט לי את הפלאפון שלי.
"תודה!" קראתי וקפצתי עליו בחיבוק שמאוד הפתיע אותו.
"זה רק פלאפון" הוא צחק.
"ודבר שני, ראית את המודעה על המשלחת?" הוא הצבי לכיוון הלוח.
"מה?" שאלתי לא מבינה אותו.
"בואי" הוא תפס בידי ולקח אותי אל הלוח והצביע על המודעה. קראתי אותה בעיון. או מיי גאאד! משלחת של חודש לארצות הברית בקיץ לדוברי אנגלית בלבד! יוצאים למחנה עם בני נוער מכל העולם!עוברים מיונים והטובים ביותר הולכים לשם.
"את נרשמת לזה?" שון שאל
"ברור!" קראתי בשמחה
"יופי אז גם אני" הוא חייך בהקלה.
"למה לא נרשמת?" חייכתי אליו.
"כי כולם פה י'בניקים וי'אניקים ולא רציתי ללכת לזה לבד" הוא משך בכתפיו.
"תודה שון. באמת" חייכתי וחיבקתי אותו שוב.הסתובבתי ללכת ואז שמעתי אותו צועק "רגע" הסתובבתי.
"אפשר את האייסי שלך?" הוא שאל והסמיק קצת.
"יש עליך פלאפון?" שאלתי והוא הוציא את הפלאפון מהכיס. הוספתי לו את האייסי שלי ואת הפלאפון שלי ואז נתתי לו חיבוק אחרון ובדיוק היה צלצול.
עבר שבוע מאז..
"אוקיי כולם להקשיב! יש לי כמה הודעות שמאוד יעניינו אתכם" המורה לדוברים צעק והכיתה השתתקה.
"קודם כל אני מזכיר להגיש את העבודות שלכם למחר" הוא אמר וכל הכיתה נאנחה. אלה היו עבודות באמת קשות.
"דבר שני בשבוע הבא, יום רביעי יש את המיונים למשלחת!" הוא קרא ורק אני תום ושון ועוד שני ילדים קראנו בהתלהבות.
כן אם כמה שזה מוזר רק 5 ילדים משכבת י' נרשמו לזה. השאר הרגישו קטנים מידי כי היו מלא י'בניקים וי'אניקים.
כל כך חיכיתי כבר למשלחת הזאת.
היום הסתיים וצעדתי הביתה. לפתע נשלח אליי אסאמאס
רוצה להיפגש?
הבטת יעל הצג ולא אחר מהשם שון הופיע שם. כן. מאז השיחה ההיא הצקרבנו קצת. טוב, קצת הרבה. הוא ילד ממש נחמד, ויפה. רק חבל שהוא כזה דופק זורק.
בכיף :) איפה?
שלחתי ונכנסתי הביתה.
רוצה גלידה?
הוא שלח. כן, יש לנו את אותם השריטות. מסוגלים לאכול גלידה בכל מקום וכל מצב גם אם יורד שלג בחוץ.
סבבה :] בגלידריה של אביב במרכז?
החזרתי
ניפגש !
הוא החזיר ואני חייכתי ועליתי לחדר. פשוט השתדלתי להעסיק את עצמי עד שהזמן למפגש יגיע. לא יודעת למה אבל התרגשתי וגם היה חשוב לי להיראות טוב.
יצאתי מהבית מחייכת ופגשתי את שון ליד בגלידריה. התיישבנו והוא שאל.
"מה להביא לך?" הוא שאל וקם.
"לאלאלא זה בסדר אני אבוא גם" אמרתי ובאתי לקום
"שבי. היום את הנסיכה" הוא אמר וחייך. איזה ג'נטלמן :]
"אממ..טוב אז אני רוצה וניל עם עוגיות שוקולד ומנגו" חייכתי ומשכתי בכתפיי.
שון הלך וקיבלתי אסאמאס.
אני מתגעגע. למה את מסננת אותי באייסי
כן, ההודעה הגיעה ממאור הצבוע הזה. התחתי את הפלאפון חזק בשולחן
"מה קרה" שון שאל. הוא בדיוק חזר.
"זה מה שקרה" אמרתי והראתי לו את ההודעה. הוא כבר הספיק לשמוע על הסיפור.
כי זה מה שמגיע לך. עזוב אותי בשקט
החזרתי. גם ככה ההודעות יקרות, למה החזרתי לו אחת בכלל?
"אווף" אמרתי ותקעתי ביס ראשון מהגלידה
"תרגעי, זה בסדר." הוא אמר מלטף את ידי.
"זה לא! אתה בכלל לא יודע מהזה שאת יושבת ומתייסרת מגעגועים ולו שם יש איזה בלונדה" אמרתי בשקט.
"אני דווקא כן" הוא אמר ופרצופו קצת דעך.
"מה?" אמרתי והרמתי עם ידי את סנטרו.
"תראי את יודעת שאני אחד שמחליף חברות כמו גרביים. רודף שמלות כזה. אבל הייתה לי אחת. שבאמת התאהבתי בה. ואז באחד הימים מצאתי אותה במיטה עם חבר שלי. בחיים שלי לא הכאיבו לי בצורה כזאת. ובנקודת תורפה הכי רגישה. אהבה." הוא אמר ולקח ביס מהגלידה.
"אני מצטערת" אמרתי וליטפתי את לחיו שהייתה קרה בניגוד ליד שלי. כל כך רציתי להשאיר שם את היד. אבל ידעתי שאסור לי והורדתי אותה.
"לפחות אני לא אחד שאומר סתם אני אוהב אותך וכאלה. אני אומר איזה יפה את אבל אף פעם לא יותר מזה. הם תמיד יודעות שהם רק סטוץ' ללילה אחד ודי" הוא אמר והרים את ראשו.
"איזה מתחשב אתה" אמרתי וצחקתי.
המשך הבילוי היה מאוד נחמד. באמת שהיה לי כיף איתו.הוא ילד מקסים.
עוד שבוע עבר והמיונים הראשונים למשלחת הגיעו.
קמתי נרגשת. זה ע חשבון בית ספר!
לבשתי סקיני כהה, חולצה טרטד של הלו קיטי, סווטשרט אדום של אדידס ואת האולסטאר האדומות. פיזרתי את השער ושמתי קשת אדומה עם פפיון קטן בצד.הזלפתי בושם וירדתי למטה עם תיק. הלכתי עם בן לבית ספר ושם נפרדנו ואני הלכתי למקום איסוף. פגשתי את תום ודיברנו ואז גם שון הגיע. פגשתי גם שלוש חברות שלי מי'א : היילי שיר ודנה. עשיתי הכירות בינם לבין הבנים ואז אמרו לנו לעלות לאוטובוס.
ישבנו שלושה מושבים, אחד אחרי השני-תום ושון, אני והיילי, ושיר ודנה.
כל הנסיעה צחקנו וכשהגענו התרגשתי במיוחד, ואני כשאני מתרגשת אני משוגעת שחבל על הזמן. ירדנו ונכנסנו לאיזה ביניין שהיו בו המון ילדים שעמדו ודיברו, כל אחד מתחת לשלט של הקבוצה שלו.
בואו נלך להגיד שלום לאנשים גררתי את תום, שון והיילי איתי. עברנו בכמה קבוצות והכרנו ילדים, והחלפנו אייסי וכאלה. הגענו לקבוצה אחת והתחלנו לדבר עם אחת הבנות. לפתע מתוך ילדי הקבוצה פרצה לא אחרת מאשר......................
זהו :]