זה מצחיק, כי תמיד נמשכתי לאנשים שלבסוף גיליתי שמוזיקה היא כל חייהם.
ולראות אותו מנגן.. הגיטריסט האירופאי - וזה פשוט צירוף סקסי.
הוא מנגן לי, ואני מכריחה אותו גם לשיר ולתופף.ואני פשוט יושבת שם...ומקשיבה.
כנראה שזאת אחת הסיבות שאני האדם המועדף על אנשים שרוצים לנגן למישהו,
נהנית מכל רגע למרות שהפעולה היחידה שאני עושה זה לשבת, ולהקשיב.
השיער הארוך שלו מתנופף על הפנים שהוא מניע את ראשו בנגינה, כמה חמוד.
הוא עוצר, מסתכל עליי ושואל איך היה, מילות פי אומרות לו שהוא מוכשר,
למרות שזורמת בי המחשבה שאני מכירה אנשים יותר מוכשרים.
אני לא מצליחה לעצור את זה..לשלוט בזה, בתשוקה. ואנחנו חשבנו שיהיו רק חיבוקים.
התמימות.
השעה מאוחרת, מרגישה שעיניי נסגרות, ואז הוא שואל אם אני ערה, כמה טיפשי.
מתעוררת ואומרת שאני שיכורה מרוב עייפות, שהוא יכול להגיד לי שהגורילות ברחו מהספארי ואני אאמין.
הוא לוחש שאני יפהפייה, אני מחייכת בעיניים עצומות.
הוא זורק עוד כמה מילים מתוקות שמסוגלות להמיס אפלו יהלום, אבל זה הצד החזק שלו.
מלטף אותי בעדינות, את הרגליים, את הידיים והפנים...אבל יודע לא להתקדם.
לזה אני קוראת, ניצול התמימות של העייפות המופרזת.
אני עוצרת אותו, אומרת שאני רק רוצה לישון.
ולמרות הכל..אני לא מצליחה להירדם, פחד.