לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר

כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2012

בקטע טוב


אני תוהה עד כמה אני צריכה שיהיה לי רק יונתן [1] אחד בכל פעם.

הרי אם קצב הדעיכה שלהם הוא בערך אחד לחודשיים, וקצב ההבשלה שלהם כשלושה שבועות,

אז כדי שיהיה לי לפחות אחד בכל רגע נתון אני צריכה להמשיך להכניס יונתנים למסגרת לפחות אחת לחודש גם כן, לא?

 

מישהו מנסה להשתלט לי על לוח הזמנים ("מה התכניות שלך להיום?") אחרי שקבעתי איתו בכוונה מלאה למחר.

זה מעצבן אותי שכדי להצדיק למה אני לא פוגשת אותו היום, אני לכאורה מחוייבת לענות על השאלה.

למה אני זו שעומדת בכלל לתחקור? כל מיני קודים מעצבנים שעובדים עלי.

אני צריכה לזכור את דעת סוס שאפשר לעמוד על רגליים אחוריות ולומר "לא עניינך".  

 

עוד מתסכל אותי שהם (היונתנים) חיים באיזורי זמן שונים משלי. לא רוצה את זה.

לא רוצה ללכת לישון כל יום בשתיים בלילה רק תמורת הפריווילגיה (הנהדרת כשלעצמה) לעשות סקס.

היונתן הזה עיווה פנים היום מול האור שבחדר שלי ואמר "עם האור הזה אני מבין איך את מתעוררת בשש בבוקר",

בנימה שרומזת שכל העסק לא טוב בעיניו. אני אוהבת את האור שבחדר שלי, לכן בחרתי אותו ואני מברכת אותו בכל בוקר שאני מתעוררת בו ביקיצה טבעית.

ולמען האמת, גם לי יש כאב ראש מהאור היום, זה מפאת חוסר שינה. ושעונים מעוררים. ואני נרדמת בשיעורים.

לא נעים לי גלובלית בגוף שלי. אבל יש לי סקס. ומתי כבר יבואו שני אלה בכפיפה אחת? 

(ואולי אני קצת מגזימה באי-הסבלנות שלי. בשבוע שעבר לא היה לי גם סקס קריצה).

 

בכל מקרה, היום הוא יום חופש-נופש, הרחק מיונתנים למיניהם (מהרגע שהאחרון עזב את מיטתי הבוקר, כן?)

ולטובת פגישת פטפוט ושיחה אישית עם חברה מהלימודים שאני רואה פחות לאחרונה, וקבוצת הנשים השבועית.

היה טוב יותר לו הקבוצה היתה מתחילה קצת יותר מוקדם ומאפשרת לי ללכת לישון בשעה שאני רוצה (שזה 22:00),

אבל מאז שגיליתי שזו קבוצה חברתית סבבית שמוציאה אותי מהבית בשבועות בודדים

ומאפשרת לי לשטוף מעלי את העומס בשבועות עמוסים, אני לא מוותרת עליה.

 

אין תקשורת עם ש'. אנחנו הולכות ומתרחקות וזה מצער ממש.

לא יודעת מה יש לה במקרר. לא יודעת מה התכניות שלה להשבוע.

לא יודעת מתי היא חוזרת הביתה, מה יחסיה עם החתיך, אם נוספו לה עוד קשרים.

לא יודעת כלום על ש' חוץ מאיפה היא גרה, ונגמר כמעט הזמן שזה לגיטימי שאכנס עם המפתח שלי,

משום שאני הולכת ומאבדת את חוש הבסדריות בקשר אליה, והיה לה לא נעים כשעברתי אתמול עם היונתן (מסיבות מוצדקות).

זה מדאיג אותי כי ש' הוא הזרוע של הקהילה הרדיקלית שעניינה ומעניינת אותי, ואחת מהחברים שחשבתי שיהיו לי לאורך זמן.

והנה זה דועך, קצת כמו שחששתי לומר לMJ:

ומה אם תוכלי לבוא שנה הבאה, אבל כבר לא יהיה לי להראות לך את החברים המגניבים שלי שטוב לי איתם כל כך?

 

ככה זה נראה, קטע טוב? איי דונט ת'ינק סו.

 

מה רציתי לומר: שהיה קטע טוב ומואר שעשה לי לבים בעיניים, ולו רק לרגע,

כלפי היונתן הזה, הוא כל כך יפה כשהוא מחייך, אבל כל הדברים האלה מקיפים אותו ומעיבים עליו, 

ואני כנראה לא יכולה לחייך חיוך מלא, או להזדיין בשמחה עילאית, או להיות ערה בשיעור, אם אני לא ישנה מספיק.

 


 

[1] יונתן- שם הקוד של איילת לבחור שיוצאים איתו.

אצלה היו דיווחים (לא מקבילים) על עלילות יונתן 1, סיפורי יונתן 2 וכו'.

נכתב על ידי , 26/6/2012 16:48  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , אינטרנט , החיים כמשל
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לצבע ואור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על צבע ואור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)