רשמית (לפחות בינתיים) הגיע החורף.
כן, תתפלאו אבל את מזג האויר לא מעניין אם אתם אוהבים אותו או לא.. בסופו של דבר החורף מגיע, איתו הגשם והקור, ואז מגיע הקיץ, עם החום והדביקות והחמסינים..
כל זה מעגל בלתי פוסק, וכשחושבים על זה הוא גם די משעמם.
ועכשיו הגיע זמן הגשמים, הברקים, הרעמים, הקור החודר את כל שכבות הבגדים שאנחנו שמים על עצמנו.
לשאלה אם אני שמחה מזה? האמת שאני לא יודעת.. יש רגעים שכן, יש רגעים שלא... כמו כל אחד לדעתי.
אם תשאלו אותי, החורף הוא הזמן הכי רומנטי בשנה.
טיפות הגשם המטפטפות, הרעמים בחוץ, הקור הזה שגורם לנו לרעוד אבל עם זאת לחפש מישהו להתכרבל בתוכו (או איתו).
תמיד ראיתי את החורף כקודר ומדכא. כל שנות חיי "הארוכות".
חוץ מהשנה. משהו השתנה כניראה, לא יודעת..
היום קמתי בבוקר (בקושי רב אני חייבת לציין), הבטתי בחלון וגיליתי מראה חשוך מעט, רטוב ועם זאת עלה לי החיוך על הפנים.
דרכי הנפש מוזרים הם ולא מובנים. כמה שזה נכון.
כשאני חושבת על הקיץ אני חושבת על מסיבות, ים עם החברים, חופש ובילויי בנות.
כשאני חושבת על החורף אני ישר נזכרת בכל מיני פנטזיות חורפיות (שאני בטוחה שלא משנה איזו מן בת את, תמיד יש לך אותן).
כן, אז זה קיטשי, זה רומנטיות בלי ריסון.. אבל מי אמר שאני לא כזאת? 
אני כזאת וגאה בזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Little Miss SunshinE **