תקופה מעולה! אחת הטובות שהיו לי השנה.
כשחושבים על זה, עברו רק 4 חודשים ושבוע מתחילת השנה. זה לא הרבה!
אבל ב4 החודשים האלה עברתי כ"כ הרבה שזה ניראה כמו שנה שלמה ולא ארבעה חודשים.
תחילת השנה התחילה בפרופיל נמוך, בלי מצב רוח כ"כ עם רצון עז לחופש, בחופש הכרתי את אור. בוא נקרא לו ההתנסות הראשונה עם הגיל ה"בוגר", עם גיל ה-19-20?
עשיתי דברים שלא חשבתי שיתאימו לי, וגם עכשיו אני לא חושבת שהם מתאימים לי. כעיקרון, להיות עם בן בוגר יותר, בתאוריה, זה הרבה יותר מקובל לבנות. ואני מסכימה שזה בסדר ואולי אפילו נכון. אבל לא בשבילי. אני לא יכולה לומר שלא אהבתי ולא נהניתי מהתקופה הזאת.. למדתי מלא דברים חדשים עלי ועל אנשים בכללי, וגם סתם חוויות כמו נסיעה על אופנוע, טיול לנחלים וכאלה. אני יכולה רק להודות שכל העניין הזה נתן לי השקפה חדשה, בגרות והרבה ביטחון, וביחד עם זה, החלטתי שאני בינתיים אמשיך עם בני גילי. כי כן, זה מה שמתאים לי.
בתקופה הזאת גם הכרתי אנשים חדשים! כאלה שלא הכרתי לפני אבל גם כאלה שכעיקרון ראיתי פה ושם אבל לא הכרתי.
יש כאלה שאולי הייתי מוותרת על להכיר אותם, אני מודה. ויש כאלה שאני לא מבינה איך הייתי בלעדיהם עד עכשיו.
גם הכרתי את המושג "דילמה", מה זה כשיש לך אופציות ואתה צריך לבחור דבר אחד. רק אחד. וזה אומר לוותר לעד על שני האחרים.
ועשיתי בחירה. יש בה חסרונות, זה ברור, אבל אני שלמה איתה ב100%.
נקווה שאני לא אתחרט.
ומה עוד? תקופה טובה, טובה אבל לחוצה ממש! מתכונות, בגרויות, דחיית בגרויות, התכוננויות..
דברים חדשים, חברים חדשים, שטויות חדשות, אהבות חדשות, אכזבות חדשות.. זה הכל חלק מהגיל, לא? 
טוב, הכל הולך... לאט. לאט מידי. אבל אומרים שלאט זה בטוח חח.. אני מרגישה שזה שונה, קיבלתי ביטחון השנה. אני אפילו לא מאמינה על עצמי. כל הכבוד לי (: אין לי לאן למהר.

החיים יפים כשאתה בן 8 ומאוהב...
עיינת.