מאז אותו יום חייה השתנו.
שינית אותם מצד אחד לאחר,
הכאוס, הבלבול, התחושות המשונות - הכל בגללך.
היא קמה כל בוקר עם מחשבות עליך המשתלטות על מוחה וגופה,
היא נרדמת עם פנטזיות ותקוות כשהיא חושבת עליך,
אתה נמצא בכל דבר שהיא עושה.
מאז אותו יום חייה התהפכו.
ההיכרות איתך עירערה אותה.
ואולי היא עוד לא יודעת אם לקלל את אותו היום או לברך אותו.
אבל היא כן יודעת שמאותו היום היא כבר לא אותה אחת.

כל אחד צריך אהבה. גם אם אחת נגמרת אנחנו נחפש עוד אחת. אחרת.
ואני כבר השלמתי עם זה.
אני לא צריכה ממך את ההתחייבות.
אני לא צריכה ממך את הרומנטיקה.
אני לא צריכה ממך את הורד.
אני לא צריכה ממך מילות אהבה.
כל מה שאני צריכה ממך זה רק ליהיות איתי.
לחייך כשאתה רואה אותי, כמו שאתה תמיד עושה.
לתת לי להרגיש את המגע שלך כשאתה מחבק אותי.
להמשיך להביע בי עניין, כמו שעשית עד עכשיו.
לדעת להבטיח לי שיהיה טוב, גם כשאתה לא בטוח בזה.
אני לא צריכה אותך תחת התווית של "חבר" שלי,
אני רק רוצה אותך איתי.
שימשיך ליהיות לי אותו המקום המיוחד שאני תופסת בלב שלך, כמו שהבטחת לי.
שאני אתפוס חלק במחשבות שלך.
ואני, אני כבר יודעת שאני לא רוצה מעבר לזה. לפחות לא עכשיו.
אני כן רוצה לצאת לדרך חדשה, אני רוצה התחלה חדשה,
לא איתך. לפחות לא עכשיו.
אני כבר הבנתי מה המקום שלך בלב שלי. המקום שתמיד יהיה שייך רק לך.
ועכשיו, הגיע הזמן להיפרד. לפחות לבינתיים.
ענת 3>
עריכה:
הווליום היה כיף בטירוף! נהניתי מכל רגע (כמעט חח..)
החזרה ללימודים מפחידה אבל אוטוטו כבר י"א!
היום הולדת עבר בהצלחה, והווילאג' היה מדהים!
מתה כבר להגיע לחופשים של החגים.
שנה טובה לכולם (: