הסטוריה לחנונים

פעילות דיפלומטית של הרצל:

הרצל פועל במישור המדיני (דיפלומטי) במטרה להשיג צ'רטר:השכמת הממשלות להתישבות היהודית בישראל. הרצל פונה למדינות-גרמניה, תורכיה ובריטניה.

למה הוא פונה למדינה זו:

גרמניה-א. גרמניה היא מעצמה ובת ברית של תורכיה.

          ב. לקיסר הגרמני יש השפעה על הסולטן התורכי.

תורכיה-תורכיה שולטת על ישראל.

בריטניה-אנגליה שולטת בשטחין הסמוכים לישראל (סיני, מצרים, קפריסין) מתוך כוונה שהתישבות יהודית סמוך לא"י תאפשר בעתיד כניסה לתוך א"י.

אמצעי שיכנוע:

גרמניה-א. הקמת מדינה יהודית בא"י תהיה פיתרון לבעיית האנטישמיות בגרמניה.

          ב. התישבות יהודית בא"י תשמש גורם נאמן באיזור.

תורכיה-א. היהודים יכסו את חובות האימפריה.

          ב. היהודים יפתחו את האימפריה הגוססת.

          ג. היהודים שישבו בא"י יהיו נאמנים לתורכיה

בריטניה- א. ישוב יהודי בחסות בריטית באיזור, יהיה נאמן לבריטים.

             ב. צבאי-ישוב יהודי באיזור סיני ישמשהפרדה בין הכוחות התורכים בא"י לבין הבריטים במצרים.

תוצאות המגעים/שיחות דיפלומטיות:

כשלון שיחות עם גרמניה, הסיבות-א. הקיסר הגרמני הבין שאין לו סיכוי לשכנע את הסולטן לוותר על א"י.

                                             ב. הקיסר הגרמני חשש שהסולטן יבין את הכוונה האמיתית (שליטה על שטחי האימפריה)

כשלון השיחות עם תורכיה, סיבות-א. הרצל מבין כי מטרת הסולטן היא סחיטת כספים שתמורתם היה מוכן לתת הרבה מאוד:התישות יהודית בקבוצות קטנות ברחבי האימפריה(דעה שלא תואמת את מטרת הציונות)

בריטניה-הרצל מקבל שתי הצעות:

א. התישבות באוגנדה(אפריקה).

ב. התישבות"באל עריש" (סיני). תוכנית אל עריש:

הרצי מקבל הצעה להתישבות ייחודית באל עריש, הוא שולח למקום ועדת מומחים לבדוק האם המקום ראוי להתישבות. מסכנתם הייתה שההתישבות במקום תהיה טובה. אם יעבירו מים מהנילוס לאל עריש. הנציב הבריטי במצריים שולח מצידו ועדה לבדיקת המקום שמשיבה בשלילה להתישבות היהודים בתירוץ שהעברת מים מהנילוס תפגע בחקלאות ובתעשיה.

הסיבה האמיתית לסירוב הבריטי היא העובדה כי הנציג הבריטי במצריים לא סומך על הנאמנות היהודת. התוכנית נובלת.

עיקרי תוכנית באזל:

מטרות התנועה הציונית:

הקמת בית מולדת לעם היהודי בארץ ישראל מובטח ע"פ משפט הכלל(השכמת ממשת העולם).

דרכים למימוש המטרה:

1. התישבות של יהודים בא"י פיתוח הארץ בעזרת עבודת אדמה.(מעשי)

2. הגברת הרגש הלאומי וחיזוק הזהות היהודית(רוחני)

3. פעילות דיפלומטית להשגת הצ'רטר (מדיני)

תוכנית באזל היא תוכנית המציגה את מטרת התנועה הציונית ואת דרכי פעולתה. התוכנית היא שילוב בין שלושת הזרמים שהיו קיימים בתנועה הציונית.

מוסדות ואירגונים בתנועה הציונית:

לתנועה הציונית קמו מוסדות ואירגונים שהתחלקו לשלוש:

1. מוסדות מארגנים-אחראים על המדיוניות התנועה הציונית, כללו את:

                                                                                א. הקונגרס

                                                                                ב. ועד הפועל הציוני

                                                                                ג. ועד הפועל המצומצם

2. מוסדות ממנים- אחראים על גיוס הכספים למימון פעולות התנועה כללו את:

                                                                                א. אוצר התישבות היהודים

                                                                                ב. בנק אפ"ק

                                                                                ג. קרן היסוד

3. מוסדות מישבים- אחראים על רכישת הקרקעות בא"י וההתישבות בהן כללו את:

                                                                                א. קק"ל

                                                                                ב. המוסד הארץ ישראלי

                                                                                ג. חברת הכשרת הישוב

הקונגרס הציוני הראשון(1897):

לאחר כתיבת הספר מדינת היהודים פועל הרצל להגשמת מטרותיו .

הוא פועל בשני מישורים:

1) המישור הארגוני

2) המישור הדיפלומטי.

במישור הארגוני:

הרצל מכנס את הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 בבאזל שבשוויץ. מטרותיו בכינוס הקונגרס היו:

א. להעלות את בעיית העם היהודי למודעות עולמית(לכן הרצל מכנס לקונגרס עיתונאים).

ב. ליצור את ההכרה כי לעם היהודי יש תנועה לאומית עם הנהגה, מטרות ודרכי פעולה, כמו תנועות לאומיות אחרות.

בקונגרס מתקבלות שתי החלטות:

תוכנית באזל-

"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת בארץ ישראל, מובטח על פי משפט הכלל. לשם השגת מטרה זו מתכוון הקונגרס לנקוט באמצעים אלה:

א. פיתוח תחליטי של ארץ ישראל על ידי ישובה ביהודים עובדי אדמה, בעלי מלאכה ועוסקים במשלוח יד.

ב. ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים יעילים מקומיים וכלכליים, בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ.

ג. הגברת הרגש הלאומי והכרה לאומית יהודית.

ד. פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמת הממשלות שיש צורך בהן למען הגיעה אל מטרות הציונות".