נוער מדבר

אנחנו קבוצת בני נוער שפועלים במסגרת מחלקת החינוך של מסל"ן (מרכז סיוע לנשים נפגעות אלימות ותקיפה מינית בנגב).

החלטנו לפתוח את הבלוג כי אנחנו מאמינים שצריך לשבור את קשר השתיקה וליצור דיאולוג פתוח על נושאים כמו חיזור, חיזור אלים, הטרדה מינית, פגיעה מינית ונושאים נוספים שלכאורה לא נמצאים על סדר היום שלנו.

אנחנו חיים בחברה בה אחת מכל שלוש בנות ואחד מכל שישה בנים נפגעים מינית עוד לפני גיל שמונה עשרה, חברה בה מגיפת האלימות המינית חמורה יותר מתמיד.

אנחנו באנו לפה בשביל להכיר את רגשותנו ועמדותנו ולבחון את עצמנו.

איך התחלת את הפעילות שלך במסל''ן?

כשהגעתי לארץ עבדתי עם בני נוער עולים חדשים דוברי רוסית. נתקלתי במקרים רבים של אלימות מינית בין בני זוג, בין בני משפחה וכו'. בגלל שבין העולים אין אמון בממסד, יש פחד ללכת למשטרה, יש פחד ש''יגידו משהו'', יש מסורת של שמירת סודות והיה לי קשה לעזור לאותם הנפגעים בכלים שהיו לי אז. בגלל זה, חיפשתי משהו אלטרנטיבי, לא רווחה לא משטרה, וכך הגעתי למסל''ן. (לפני כ 8 שנים). הכרתי מתנדבות שמאוד עזרו לי. באותה התקופה היו מקרים שהחזקתי נפגעות בדירה שלי, עם המשפחה, אבל חוץ מזה לא ממש יכולתי לעשות משהו. בגלל כל העזרה של המתנדבות ממסל''ן, הרגשתי שאני חייבת להן משהו. וכך התחלתי להתנדב. ההזדמנות לתת משהו, למרות הקושי בלהתקיים כעולה חדשה ולקיים משפחה, הלהיבה אותי. הבנתי שלתת משהו מעצמי ולעזור זה כ''כ כייף, שלא חושבים על התמורה. ככה התחילה תקופת ההתנדבות שלי שנמשכה שנים רבות, ימים ולילות. קיימתי שיחות, ליוויתי נפגעות לבית המשפט, והתנדבתי בקו הטלפון לנפגעים. החידוש העיקרי של אותה התקופה היה העובדה שהתחלנו לספק מענה ברוסית. באותו הזמן היו לנו מעט מתנדבות דוברות רוסית. המחשבה הרווחת אז, הייתה שאונס הוא משהו שלא קורה אצל אותן אוכלוסיות העולים.''אם לא מספרים זה לא קורה''. התברר שזה לא ככה.

לפני כחמש שנים בחרו בי לוועד המנהל של מסל''ן.

אחרי שנה הציעו לי להיות מנכלי''ת, לפני זה העמותה נוהלה ע''י הוועד המנהל.

לי היה נורא מעניין איך אני כעולה אסתדר עם מנטאליות ישראלית, עם אנשי צוות שרובם היו ישראלים צברים. התברר שזה מאוד מעניין, התגלה לי שיש לנו הרבה במשותף. אז היו קיימים עשרה מרכזי סיוע, ואני הייתי המנהלת היחידה שהיא עולה חדשה, למרות שמסל''ן הוא ארגון וותיק, ולא נועד לעולים חדשים בלבד.

כפי שהבנתי, ההגעה למסל''ן הייתה מעין שליחות עבורך. האם התחושה הזו נשמרה לאורך השנים?

יש לי חבר וותיק, כירורג בכיר, השנים של התעסקות בענייני חיים ומוות הפכו אותו למאוד ציני. הוא יכל לנתח גופה ולאכול משהו בדרך. אני מאוד חששתי שהעיסוק בדברים כ''כ חשובים ורגישים יהפכו אצלי להיות דבר שגרתי. אבל מבחינתי עבודה עם אנשים לא יכולה להפוך להיות שגרה. אם זה קורה צריך לקום וללכת. לעבוד עם אנשים זה כל פעם סיפור אחר, זה כאב אחר וזה חיים של מישהו.

אני חייבת לציין שאני עובדת עם צוות מצוין, שאני מאושרת לעבוד איתו. אני הייתי משמיטה את המושג מנהלת כי אני יודעת שכל אחד מנהל את התחום שלו, מסור לעבודתו ואין צורך ''לנהל'' אותו, כולנו פועלים בשיתוף פעולה. אולי אני יותר ''מנווטת''.

מה המסר שהיית רוצה להעביר לקוראים שלנו ולבני נוער?

לתת זה לקבל. כל בן אדם שנותן מהיכולות שלו ומהלב שלו, הוא מקבל יותר ממה שהוא נותן. כי שוב, אנחנו כולנו חשופים, כל אחת ואחד יכול להיפגע. אלה יכולים להיות החברים שלנו, הילדים שלנו ואפילו ההורים שלנו. ולכן, המסר העיקרי לבני נוער הוא: אל תהיו אדישים. לתת כדי לקבל. ככה בנוי העולם.

ועוד משהו. במיוחד אצל עולים, ישנה נטייה לשמור סודות. הסודות הורסים אותנו מבפנים. בן אדם שעבר משהו קשה בחיים ולא מספר, זה מקשה עליו, ועל האחרים להסתדר איתו. אני רוצה להוסיף משפט שאני מאוד אוהבת: שמחה שחולקים אותה עם מישהו – מוכפלת, צרה, כאב שחולקים – קטנה. אז אל תחזיקו בבטן, תשתפו.

מה החזון שלך לגביי מסל''ן והדור שלנו?

החזון שלי הוא הדברות. הדברות פתוחה וכנה. שתהיה לנו יכולת לדבר על הכול. למרות הניסיון הרב שלי, אני עדיין אידיאליסטית, וכך גם החזון שלי. אני חושבת שכאשר נגיע ליכולת להקשיב ולדבר על הכול בגובה העיניים, בלי להתעצבן, נגיע לחיים בלי אלימות. כל דבר אפשר להבין אם רוצים להבין, כל דבר אפשר להצדיק אם רוצים להצדיק. אני מאמינה בשלום, הן בשלום בינאישי בשיחה והן בשלום חברתי.

פתיחת הבלוג היא תוצאה של הרבה עבודה של איסוף חומרים ואכילה של הרבה בורקסים. בינתיים הבלוג הוא בשלבי כתיבה ועריכה.

אנחנו לא נוכל לענות לפניות שלכם, המטרה העיקרית היא להעלות את הנושא לדיון, ולהסביר מהיא פגיעה מינית ואונס. חשוב לציין, שיש כתובת לפניות, מקום שבו הנפגעים יוכלו לקבל תמיכה וסיוע בצורה אנונימית: קו חירום ארצי - 1202, לגברים - 1203.

אתם מוזמנים להשאיר הצעות לשיפור הבלוג.