אחרי הדרך שלא ניגמרת

אחרי הדרך שלא ניגמרת פרק-1!!

קמתי בבהלה...ולצידי עדין עמד השעון המעורר שמעיר אותי כל בוקר

שיפשפתי את העיינים והיסתכלתי מיסביב..

שקט...יותר מידי שקט.

היסתכלתי בשעון המאורר השעה היתה 6 בבוקר

ההורים ישנים....האח כבר מיזמן לא פה יופי! סוף סוף אני יכולה ללכת בשקט

הלכתי על קצות אצבעותי למיטבח מילאתי את הקררה בחלב ובקורנפלקס

כשסיימתי חזרתי לחדר היתלבשתי ויצעתי....היום הראשון היום הראשון בכיתה י'

''לירון'' שמעתי את שמי וניבהלתי

היתובבתי והופתעתי ''נטע!!!! מממהה...א..תת...עושה פפ...הה..???!!!!!!'' אמרתי כולי מיתרגשת

רצתי אליה וחייכתי

''הולכים?'' שאלתי בהיסוס...''אאא...טוב'' חייכה אלי חיוך משונה

דיברנו בלי סוף...אד שהגענו לשער..

בלעתי את רוקי והיא נהיתה לחוצה..''טוב'' מילמלה...על החיים ועל המוות''...........

אני לירון תלמידה ממוצעת ציונים ממוצעים אומרים שאני מכושרת (מה שאני לא)

אין חבר....כמו שאתם רואים אני עולה לכיתה י' הפחד הגדול

שוב להיות קטנים...שוב להיסתבך אם הגדולים...שוב

היא התחילה ללכת ומשכה אותי..הינו צעד אחד מלהיות בתיכון מלהיות שוב הקטנות

היא משכה אותי כבר היינו ביפנים ''שלום'' נישמע קול מאחורי

היתובבתי בבהלה (עם פרצוף של שימפנזה) וראיתי אחת...סתם אחת

אבל היא היתה כל כך יפה כל כך מיוחדת כל מבט עליה גרם לי לחשוב שוב למה אני נערה ולא נער

היא חייכה והתחילה ליצחוק שראתה את פרצוף השימפנזה שלי..התחלתי ליצחוק גם

התחלנו לדבר נטע סקרה אותה מכף רגל ואד ראש ואני סתם דיברתי איתה

אני:''תגידי גם את חדשה פה?''

היא:''לא אני תמידת י''א שמי גל נעים מאד''

אני:''יש לך חבר?''

גל: ''מה'' ציחקקה לה צחוק משונה ''את מעוניינת'' היא קרצה עלי

אני שניסיתי להראות נורמאלית (ולא לסבית) ניסיתי להבהיר את המצב

אני: ''לאא חחח סתם...'' ליפני שהספקתי להשלים את המישפט שוב נימע מאחורי קול

''שלום לך'' הפעם כבר הורגזתי! ''שלום גם לך....'' היתובבתי אחורה פני החווירו והמילים נעצרו במקומם

''ממההההה!'' גל קראה

רוצים לגלות מי זה היה? למה גל ולירון הופתעו כל כך?

הכל בפרק הבא :]

הכותבת...