כשהמנקה הרוסייה בת ה-100 נתנה לי כאפה על התחת והבוס הגדול משך לי בצמה.
מה-28 ליולי עד ל-4 באוגוסט הייתי בחופשה של שבוע עם האבא, האחות הגדולה והפוקה בפריז, בריסל ואמסטרדם.
בבריסל בירת בלגיה-מלכת-השוקולד אכלתי את זה -
באמסטרדם נחתנו בדיוק במצעד הגאווה ועיניי הפוקה-דה-לה-פוקה הקטנה והמתוקה קיבלו זעזעו למראה גבר לבוש חוטיני וחזייה, אודם גס, פיאה ועקבים ורודים באורך קטסטרופלי של כ-40 ס"מ. כולנו הילכנו ברחובות כאשר אנחנו מפרקים ענני עשן של מריחואנה. כיפי-כיף :)
נחשו מה עוד?
ננשכתי ע"י סוס.
"כל אחד שיקח תפוח ובננה כשנצא מפה," אמר אבא בעודו לוקח פרוסות לחם ועליהם מפזר מלח ["מעדן לסוסים" הסתבר אח"כ] בארוחת הבוקר במלון בצרפת. עקבנו אחרי אבא עם הלחם הממולח, הבננות והתפוחים והגענו לחוות סוסים שאבא שלי מצא בלילה הקודם כקילומטר וחצי מהמלון. הסוסים התחילו להתקרב כשאבא שרק להם ושלף את מצלמת הווידאו ואחרי 5 דקות כבר התחלנו להאכיל אותם והם אכלו בתיאבון מהידיים שלנו. ההרגשה של השפתיים הענקיות שאוכלות ממני את הלחם מצאה חן בעיניי ולכן עם הסוס הנ"ל -
נסחפתי והכנסתי את אצבעותיי לתוך הפה שלו. כאשר סיים לאכול את הלחם הממולח מהידיים שלי בעוד שאני מצחקקת למגע הנעים הוא דפק לי חתיכת ביס בשתי אצבעות. אני דפקתי צרחה ומייד רצתי לאבא'לה והתבייכנתי שאני הולכת להתפגר מהרעלת שיני סוס תוך שניות. בהתחלה לא ראו את החתך בעור ואבא אמר שזה בסדר אבל לאחר כמה דקות שמנו לב לחתך הקטן שנוצר. "את צריכה לקבל זריקת טטנוס". נחתנו בארץ למחרת ביום שני ואחותי הגדולה, היחידה שלקחה איתה מכשיר סוללרי, התקשרה למכבי וביקשה לדעת עד מתיי האחיות עובדות היום "אחותי הקטנה ננשכה ע"י סוס! היא צריכה לקבל זריקת טטנוס! מה זאת אומרת הזריקות עד שעה 5?! טוב, מתי אתם פתוחים מחר בבוקר?", "תביא לי את הטלפון" אמר אבא שהיה בנסיעה והמשיך בקול שאני בדר"כ לא שומעת ממנו -קר וכעוס אך עם זאת מתון ורגוע "שלום עם מי אני מדבר? שלום אנה, מדבר ד"ר *****, לא הבנתי למה בת שלי לא יכולה לקבל זריקה היום? לא את לא תגידי לי מה בחוק, זריקת טטנוס צריכה להינתן באופן מיידי, אני לא מבין נגמר לכם החומר או מה? לא לא לא, מומלץ לקבל את הזריקה עד 24 שעות ורק עכשיו נחתנו בארץ. זה בסדר, אני איתה אם היא תצטרך עזרה ראשונה. עד רבע לשבע אנחנו נגיע, תודה." נכנסתי למרפאה לאחר חצי שעה בחשש למראה הפרצוף החמוץ של האחות אנה "שלום.. אני זו שצריכה לקבל את זריקת הטטנוס..." מלמלתי במבוכה. "כל אחות אחרת יכולה לתת לך את הזריקה".
אז יש מצב שהזונות הזריקו לי מים לצורכי נקמה.
מה עוד?
הקופיקו [האמנם, רבותיי?] השובב הזה מיורודיסני -
חטף ממני את הכובע הסופר המגניב הנ"ל שקניתי בכספי שלי כמתנה לידיד חולה כובעים -
חבש אותו על ראשו, דילג באוויר, קפץ מסלע לסלע וסירב לתת לי אותו חזרה במשך חמש דקות שלמות! רציתי לרוץ אחריו או לפחות לשים לו רגלית אבל פוקה לא הסכימה לי.
הכל מתועד כמובן במצלמת הווידאו.
שבוע הבא אני הולכת לקרוע את ישבני הצנוע במשמרות כפולות בעבודה כדי לחסוך מספיק כסף לטיסה של שבוע עם החברה הטובה לקוס.
מאחר ואני מתגייסת רק בדצמבר ויש לי חודשים שלמים פנויים אבא, אחותי ובת דודתי [שעבדו שם כבר והרוויחו יפה] הציעו לי לטוס לצ'כיה ולעבוד בעגלות לתקופה של חודש. עוד עבודת זנות, בלאט.
כבר מאוחר ומתחשק לי לים, אז נתראה כבר קהל נכבד!
בברכת שאן טראץ לכולם,
signorina
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
signorina